המשך..
עבר עוד שבוע, שבוע אל תוך NO-VEMBER
38 ימים של נעילה ואני כבר מתחיל להשתגע.
נזכר בפוסט שקראתי, שכל עניין הצניעות מתחיל כפנטזיה של הגבר אך נכנס למציאות של מחזיקת המפתח שמכתיבה את הלך הרוח של הקשר הזוגי.
"המשחק האמיתי מתחיל ברגע שהגבר הנעול כבר רוצה לסיים אותו.."
היא לא מתכוונת לשחרר רף החרמנות שלי כבר עולה על גדותיו.. אני מבין שאני צריך להפעיל יצירתיות ולעשות צעד שירצה אותה מעל למצופה..
סגרתי לנו חופשה קצרה, סוף שבוע באילת באמצע החיים, דאגתי לסידור לילדים לסופש.
חזרתי מהעבודה מוקדם, עזרתי עם המקלחות, ארוחת הערב, סידור הבית וכל המשימות המעצבנות שהיא בד"כ עושה לבד.
בערב שוב ניסיתי את הטריק עם הנירות והקרם, אבל הפעם היה לי קלף.. סיפרתי לה על הסופש שאירגנתי לנו.
ראיתי עליה את החיוך הזה.. החיוך המרוצה הזה שאני לא יכול לעמוד בפניו, אותו החיוך שממיס אותי בשניה!
היא התסובבה וביקשה שאעשה לה מסאז..
"תתחיל ברגליים ואחר כך בגב.."
כמו בכל פעם גם הפעם גלשתי למקומות אינטימיים והפעם ללא התנגדות מצידה, הדופק שלי על 200 מרגיש שאני עומד להתפוצץ בכלוב הברזל הקטן למטה.
-"מאמי.. אח.. באא לייי"
"מה בא לך מאמי?
-"בא לי עליך!! אני לא יכול יותר.. בא לי להיות איתך, להרגיש אותך, בא ליי!!"
"גם לי אהוב, המפתח בארון, בכיס של הגינס שלי, זה שנמצא בתחתית הערמה.."
כנשוך נחש אני מיד מקפץ והולך לחפש אותו, בחיי שלא התרגשתי ככה ממפתח קטנטן..
לא היה פשוט להוריד את זה, הוא היה כל כך לחוץ שם שהצלחתי לשחרר רק את הכלוב, הוא מיד נעמד והתעבה, הדם זרם בכל הגוף! הטבעת נשארה במקום ולא היה סיכוי להסיר אותה במצב הזה.
החלטתי לא להתעקש, השארתי את הטבעת כשהיא מקיפה את האיבר ואת שק האשכים וחזרתי אליה..
האקט עצמו היה זריז, כמעט 40 יום בכלוב, יכולתי לגמור רק מליטוף.. בכל זאת החזקתי את עצמי ועצרתי בכל פעם שהייתי קרוב לנקודת האל-חזור.
הטבעת הכאיבה מאוד היא שמה לב שמשהו אינו כשורה והסברתי לה על עניין הטבעת, היא נבהלה קצת אך הרגעתי אותה שהכל בסדר ושאני מפיק מהכאב הזה גם קצת עונג (בכל זאת קצת מזוכיסט), מאז שהתחלנו עם המשחק הזה סיכמנו שאני גומר רק באישור שלה, היא אף פעם לא הבינה את זה אבל זרמה עם הרעיון, מעולם לא עצרה אותי או אמרה לי "אסור" או "אל תגמור" למרות שהיא יודעת שהיא יכולה.
אמרתי לה שלטבעת יש גם יתרון, אם היא לא ירדה, קל יותר לעצור את האקט ולהחזיר את הכלובון לפני שהוא הגיע לסיפוק.
-"זה בידיים שלך, זו החלטה שלך! ואני אכבד כל מה שתגידי!!"
"אני יודעת.. ואולי יום אחד אשתמש בזה אבל כרגע זה עדיין מרגיש לי מוזר ולא תקין.. אני יודעת כמה שבא לך.. תגמור אהוב שלי, אני מרשה"
גמרתי בעוצמה שלא חוויתי בחיים! היה שווה רק בשביל זה לחכות כל כך הרבה.. בשביל זה ובשביל החיוך על פניה בזמן שהתפרקתי ונפלתי על הכר..
זו בהחלט חוויה עוצמתית!!
עוד שבוע - אילת 🤩
