על הקצה

מכתב מציאותי עם כמה סטיות דמיוניות:



לכבוד: ערית ירושלים / הפיקוח על החניה

הנדון: בקשה לביטול הודעת תשלום קנס מס _____

א.ג.נ.

אני תושב שכונת ____ , המתגורר בדירה ברחוב ____ , בסמוך ל ___.

ביום ___ , הגעתי לביתי בשעות הערב, בלה בלה הלה...
עקב מצוקת החניה, נאלצתי להעמיד את רכבי על המדרכה, ועל שום כך, בחר הפקח מר ___ (מס אישי ___) לרשום דו"ח, ואף ציין בדו"ח שהוצמד לשמשה, כי צילם 3 תמונות המתעדות את המקרה (באמת משקיען הבחור).

יצוין כי המדרכה הינה מדרכה רחבה ביותר והאופן שבו העמדתי את הרכב לא הפריע לאיש.
מאחר והפקח ___ , פקח חרוץ הוא, ואף תמונות - 3 צילם, ניתן לראות זאת בבירור.

בנסיבות האלה, לאור היותי תושב האיזור המשלם מיסי ארנונה גבוהים לעריה (ומממן חרדים מבלי ידיעתו), ולאור מחדלה של העריה להסדיר את מצוקת החניה באיזור, אבקש לבטל את הדוח שנרשם לי.

בהזדמנות זו, אבקש להעיר ולהסביר לפקח, יקיר השכונה, כי אנו תושבי השכונה, מעריכים את עבודתו, עבודת קודש,
אך טעמה, טעם לפגם היא, שעה שאנו חוזרים אל ביתינו, עייפים מתלאות היום, חפצים למצוא חניה ולהגיע אל משפחתנו, הזקוקה לנו כל כך (יה רייט).

ואגב, אם אתם שם ובכלל טורחים לקרוא (עיתונים בטח קוראים) את בקשת הביטול ועדיין לא זרקתם לפח -
כוס אמו החרדים, נשבר הזין, נמאס לממן להם ארנונה, נמאס לראות אותם מפגינים, אין בעיר הזאת חיים, מצצתם לנו את הדם - אתם הפקחים ואתם החרדים, אין עבודה (בשבת) אין שפה (הכל יידיש), קשה, קשה - כוס אמק יא מזדיינים בתחת.


בברכה:

פלוני אלמוני
טלפון... בלה בלה