לפני 14 שנים. 10 בפברואר 2010 בשעה 17:26
ביקור בכנסת כמוזמן אחת הוועדות.
במקום וברגע, היכתה בי ההכרה, שבתכלס, הכח של חברי הכנסת או השרים אינו אלא מילה, הבטחה, ציור מציאות שאיננה עדין קיימת; מסוג האנשים שבלעדיך הם מניפסט חסר כל ערך וכל הוויתם תלוי בעשיתך או עשיתם של אחרים.
ובכל זאת, ולמרות הכל - אותה מילה שניתנת, אותה הבטחה ריקה מתוכן (ככל שתהיה), היא זו שמעוררת תקווה, משרה אווירה, יוצרת חזון, חזון שאולי יום אחד יתגשם. וכל זה בזכות משהו שאמרת, אותו זרע שזרעת במוחם.
שליטה - בהבל פה, מילה, רעיון
הוא זה שבונה, מקים, מקיים.
הורס מחריב ומשמיד.