לפני 12 שנים. 24 בדצמבר 2011 בשעה 9:03
נוסע במחשבות, נוסע בזמן
לעומתי באים והולכים שלטים מוארים - "חג חנוכה שמח מכביש 6".
אני שואל את עצמי, איך זה שהכביש מנסה לומר משהו ומעודד אותי.
מאחור ישנים הקטנים, לצידי את, עושה עצמך ישנה, ותוהה איך נפלתי עליך.
אילו רק הכביש היה מנסה לומר גם לך משהו, כמו, "תקשיבי לו יא בסקוויט" אולי גם "תני כבוד!, הוא צריך את זה כמו אוויר לנשימה" אז אולי היתה נוצרת תפנית מפתיעה, מחלף חדש, אל מקום לא צפוי ומעודד.
ואנחנו יודעים לאן מועדות פנינו, אין מחלפים מפתיעים, והכביש שותק, רק שותק ונבוך.
הכל צפוי, הכל רשום ורק זמן ההגעה לא ברור
