סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הגיגים מהראש והלב

לפני 3 חודשים. 6 בינואר 2024 בשעה 21:20

 כשורד היחיד  מכיתת הכוננות במקום שהיה לי לבית כשכל אחיי נהרגו הרגע.
אצלי זה לחלק את הפסטרמה לעד השבת ומה השבת .
יגיע הרגע לחשבון הנפש ,ההתחשבנות והקעקוע שמתבשל.
כרגע החשוב הוא לסיים את העבודה .האחדות
ההבנה האמיתית שזה הם או אנחנו.
השניקל שלי לכל מחבקיי העצים ואוהביי האוייב.
כשהם אנסו,שחטו ריסקו,שרפו וצחקו לא עיניין אותם כלום.
אני עדיין לא מסוגל לראות עוף צלוי.
אחסוך לכם למה .

אם אין לכם משהו מאחד וחיובי לומר.

סתמו פשות סתמו .

מיה34​(אחרת) - אבל זה הדבר היחיד שאנשים לא יודעים לעשות - לסתום.
לפני 3 חודשים
נימרייה​(שולטת) - תרצה חיבוק? בלי לדבר פשוט חיבוק.
(כמובן שאם תרצה לדבר אתה מוזמן אבל לא ניראה לי שזה מה שאתה צריך עכשיו)
לפני 3 חודשים
ArchAngel​(שולטת) - תודה על השירות שלך.
יכולה לתאר לעצמי שנחשפת לדברים כל כך מטלטלים, ושהם יושבים עליך וחוזרים לזיכרון בכל סוף יום, דווקא כשיש רגע של שקט.
יכולה לתאר לעצמי שזה מרגיש שזר לא יבין, שלאחרים אין מושג על הגיהינום שנחשפת לו שם. כמה נוח הרי עבורם להעביר ביקורת מהחדר הנוח שלהם, לאלו שלא ראו שטח, ולזרוק סיסמאות.
שתדע שיש אנשים שכן מעריכים, שכן ישמחו להקשיב, ולנסות להבין. אתה לא חייב להישאר עם זה לבד.
לפני 3 חודשים
deepThinker - לא החליפו דיסק עזוב
לפני 3 חודשים
שרף אורנים​(אחר) - תודה על כל מה שאתה עושה עבור עם ישראל. חיבוק גדול ושומר לך מלאי של חיבוקים לאחרי המלחמה
לפני 3 חודשים
מפית​(אחר) - כל מילה
לפני 3 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י