הגיגים מהראש והלב

מרק העגבניות שלי אז מה עם נגמר הגז.

https://www.facebook.com/reel/1408542726418784?s=yWDuG2&fs=e&mibextid=Nif5oz

אחד היפים.

החזיר לי את החיוך.

או שאני צריך צביטה בלחי ובעיטה בישבן ?

לא יכולתי להמשיך.

קפאתי,קבלתי.

הגוף היה כאן ועכשיו הראש איי שם .

חבקו את הקרובים לכם.

תרימו טלפון למשפחה להורים למי שיקר לכם.

החיים קצרים נצלו כל רגע.

נסו הכל אל תוותרו לעצמכם.

תעיזו ,תזיזו, תשפריצו ,תגמרו,תהנו !!!

תלוי איך קוראים את זה או אותה .

הכי כואב הכי פוגע.

לעמוד מול נוחזבלה פחות כואב.

ממשיכים בעשיית הטוב למען הטוב .

 כשורד היחיד  מכיתת הכוננות במקום שהיה לי לבית כשכל אחיי נהרגו הרגע.
אצלי זה לחלק את הפסטרמה לעד השבת ומה השבת .
יגיע הרגע לחשבון הנפש ,ההתחשבנות והקעקוע שמתבשל.
כרגע החשוב הוא לסיים את העבודה .האחדות
ההבנה האמיתית שזה הם או אנחנו.
השניקל שלי לכל מחבקיי העצים ואוהביי האוייב.
כשהם אנסו,שחטו ריסקו,שרפו וצחקו לא עיניין אותם כלום.
אני עדיין לא מסוגל לראות עוף צלוי.
אחסוך לכם למה .

אם אין לכם משהו מאחד וחיובי לומר.

סתמו פשות סתמו .

הכי מזוקק.

אמיתי .

נטול אגו וגחה שכתבתי.

מוכן בשל ומשתוקק.

חזרנו אתמול לקיבוץ שהפך לביתנו החדש מאז הפכנו פליטים.

מסיבת סילבסטר.

זרמתי.

הזדמנות לאסוף מל"מ לתהות על קנקנות.

מסיבה מדליקה אנשים מדהימים.

לא זרם לי.

אטמים כי קשה לי עם רעש מאז.

הפלאים בעניים גם לא ממש עזרו.

הייתה אחת שממש עיניינה מבטים זרימה חיכוך קל מספר פעמים(החזירה אותי 30 שנה אחורה,היום מה שמוצא חן בעניי אני בודק ואז ניגש ישיר).

לא זרם לי אתמול לא מסוגל להתנתק.

הראש לא היה שם ,האלכוהול לא היווה פקטור מאזן.

מחכה לרגע בו אוכל לשחרר להשתחרר לעצום עניים לנשום עמוק.

פשוט לנשום מבלי לחזור לכל הזוועה הרעש והמראות.

אינטימי בשטח ערכת קפה תהיה התחלה קלה יותר.

ימים יגידו.