סיפורים מהמקלדת

אני יושב במה שניראה כתצוגת אופנה.
חדר לבן, שולחנות עם מפות.
דוגמניות יושבות מולי על ספסל, עסוקות בעצמן. יש להן מבט משתומם
כתוצאה מעייפות .
ניגש אלי שף צרפתי. בקערה ענקית של כמו של פונצ', הוא מראה לי מין מרק לבן.
אני נוגע במרק ויש לו מירקם גרגרי.
הוא אומר לי שזה לניקוי הידיים.
מגיש לי את הנוזל בצדפת ים גדולה.


מה אתה אומר על זה דוקטור?
כן , כן, אני יודע, "לנקות את הידיים".
אתה רוצה לשאול במה אני מרגיש אשם...... נו בסדר. אתה הרי מתפרנס מאשמה.
למה דווקא שף צרפתי לא מעניין אותך?
גם אני חושב ששפים הם תמיד צרפתיים.
אבל בגלל שזו מילה בצרפתית.
אז מה אתה אומר על החלום הזה?
אני חושב שפשוט רציתי לזיין את אחת הדוגמניות, אבל השף הפריע
עם הפונצ' גרגרים שלו.
אמא?
מה אמא?, דוגמניות אני אומר לך.
אמא אף פעם לא הכינה פונצ' גרגרים לבן. ואין מנה כזאת במטבח הצרפתי.
לא, לא, אתה טועה בגדול....
ההסבר שלי לחלום הזה, זה שאני הולך לתת לדוגמניות האלה בראש, אחת אחת, כשתיגמר
התצוגת אופנה המשעממת הזאת. אבל אתה לא תבוא אל דוגמנית עם ידיים מלוכלכות נכון?
אז בשביל זה יש את הקרם גרגרים הזה, נו המרק הלבן בקערת פונצ'.
למה אתה חושב שזה אומר משהו שכולם נשים בחלום חוץ מהשף?
תשמע, כדאי שתכיר אותי טוב יותר. יכולתי לשים בחלום שפית, מה איכפת לי, זה החלום שלי .
אבל אני מקצועי בנאדם.
שף זה שף, ודוגמנית זו דוגמנית. ומרק גרגרים לבן זו מנה מאד מסובכת להכין,
רגע אחד לא שמת לב, וזה גולש.