סיפורים מהמקלדת

"אז אני שומרת על הדירה של הבן של אודי רקאנטי בסי-אנד-סאן, בא לך לקפוץ?".

עירית חיה בסרט. בסרט אמיתי, שבו יש שלושה תפקידים, בעל, אישתו, ועוד אישה,
שהיא עירית.
עירית חיה בתוך משרדים של חברות היי טק, בתוך מכוניות ב.מ.וו.
עירית מקבלת 3 פעמים בשנה הצעה לחופשת זיונים בחו"ל.
עירית אוכלת תמיד בחוץ, אף פעם לא על חשבונה.
עירית מוצצת, כן, זה חלק מהתפקיד.
עירית מוצצת ומתעניינת במניות.

לעירית יש חור בלב בגודל יציאה של כדור 5.56 , ולשם נכנסים כרטיסי אשראי, ויברטורים, לאנצ' בצהריים, מושבי עור ,אלכוהול, קוקאין.

עירית תמיד במשא ומתן שההוא יעזוב את אישתו.

עירית כוסית. גבוהה. עירית היא מה שבלזאק כינה : זנזונת פאר.
לעירית חזה גדול. ורגליים ארוכות. ו.... לפ טופ.

עירית תמיד באה אליך מהעתיד, מהכלכלה הבאה. עם הדבר הבא.
אתה תמיד מאחורי עירית, מפגר מעירית, כי עירית תמיד צעד אחד בתוך הריק.

פגישה ראשונה.

חזרתי בדיוק מטיול אופנועים. בצפון.
חיכה לי ס.מ.ס - "אני צריכה מקלט עד מחר בבוקר, אפשר לישון אצלך?".

כשהגיעה דיברה, ודיברה, וכל כך עייפה אותי עד שכבר חשבתי להציע לה, בלי להסגיר דבר, כמחווה מובנת מאליה, את המיטה בחדר השני.
ואז עירית עשתה מה שמבחינתה נחשב סוג של MOVE מוכר. היא הורידה את החולצה ולבשה אחרת. מול העיניים שלי. ואז התיישבה מול המחשב, "לבדוק קצת דואר".



עירית נכנסה לאיזו מלכודת, היא רצתה להיכנס למיטה, אבל רצתה שזה ייחשב בפרוטוקול כאילו אני יזמתי את זה. אולי היא יודעת למה.

וככה היא יושבת מול המחשב, ומתקתקת ומתקתקת ורק שנינו בחדר, ורק שנינו בבית. ובחוץ לילה.

יש מיקרים שאתה מרגיש כמו במערבון. ולאיזה אישה אתה מוכן להפסיד? רק לזו שאתה אוהב. עירית לא הייתה אהבה.

יש את הרגעים האלה, שבדיוק כשאתה אומר לעצמך שאולי עדיף לשתוק, בדיוק ברגע הזה, אתה פתאום מתחיל לדבר בקלילות מפתיעה.



-"עירית"?

-"מה"?

-".....אם את משחקת איתי ב-you ain't gonna fuck me , אפשר לגמור את זה עכשיו כי אני מעדיף ללכת לישון."

זה היה כדור מדוד הישר לכושאלהאמאשלה.

"אתה מרגיש זנוח? אני תיכף באה אליך....."

לא שזה לא היה קר. זה היה קר. אבל זאת גם הייתה המציצה הקרה, המכנית, הכי טובה בחיים שלי.

נ.ב

לא אהבתי אותה, לא חשבתי שאני אוכל לאהוב אותה.
למה רצתה לשכב באותו לילה?
אני לא יודע.
גם עירית לא.

או שנתייחס לדברים כמו שהם נאמרים :"אני צריכה מקלט עד מחר בבוקר".




ובפעם הבאה אולי על היידי. האשה הראשונה בחיי,
והיא בת שש וחצי.
ושבדית.