לפני 14 שנים. 11 באפריל 2010 בשעה 7:32
לעיתים אני שומעת מאחרים,חברים ומכרים שלי,שהם מתגעגעים לסשן זה או אחר,
למגעו של השוט,לסקס חייתי,תאוות בשרים שכזו,
שומעת ומתגעגעת,
לפשוט,לאמיתי,
לשיחה הטובה,עם משקה אלכוהולי חזק,
אני ואתה,
העיניים שלי בתוך שלך,
חודרות לנשמה,
מבינות הכל רק מהמבט.
לא שהייתי מוותרת אי פעם על חווית הסשן,
ממש לא,
לא רוצה ולא יכולה,
מתגעגעת לאדם האמיתי,זה שמעבר.
זה שרואה אותי,ואח"כ רואה שולטת.
נהפכנו לחברה/קהילה אינטרסנטית,
משוחחים עם ונסה ולא איתי,מחפשים לקנות סשן בכסף,
ולא לקבל משהו ישר וכנה.
כשם שאתם נותנים כך תקבלו,ולפעמים ממני מקבלים יותר ממה שנותנים,
כזו אני.
בבדסמ,ובחיים האישיים.
תחשבו על זה,
