עכשיו תורי

ותחת כל המעטה של המלחמה ההיא,
ישנם שני יצורים אומללים,
שמנסים להוכיח שהאגו של כל אחד יותר גדול משל השני.

ותחת כל הצל הזה מנסה בכוח לגדול יצור שברירי וחסר אונים,
שכל מה שהוא כרגע לומד וסופג היא רק את המלחמה ההיא.

ואף אחד,
לא חושב על כל הריקושטים שהוא צריך לסבול בגלל המלחמה ההיא.

אין צודק ואין טועה,
אין חזק ואין חלש,
ובכלל ממילא,האוזניים כבר לא מקשיבות,והעיניים כבר לא רואות טוב,
והידיים האלה,שעד לפני זמן לא רב אהבו וליטפו,
הידיים החמות האלה,שרצו כ"כ לנגוע ולשלוט,ולהשיג ולהגיע,
הידיים האלה,הן ידי לוחמים.
לוחמים שתש כוחם מלהילחם,
שרוצים להניח את גופם וראשם,
ופשוט לשכוח מהכל.

ולחשוב שניסיתי לעשות הכל על הצד הטוב ביותר,
איך אומרים
ניסיתי בצורה הכי טובה שיש.

שתהיה לכולכם שבת של שלום.