לפני 14 שנים. 1 ביוני 2010 בשעה 17:54
אתה-אין מילים לתאר אותך
וגם ,אין מספיק דפים שיוכלו להכיל מה שאני מרגישה כלפיך.
כי אתה- כל כולך שלי
ואני-אני, כל כולי שלך.
לתמיד,
באת ממני,
ואני ממך
מחוברים,
גם כשהתנתקנו.
ואולי בצורה מטאפורית זה יהיה יותר קל.
אתה הנהר שבו אני שוחה ומרגישה חופשיה וקלה,
אתה האדמה שבה אני נוטעת את חיי,ומשרישה שורשים של ממש,
אתה השמיים מעליי,שנוסכים בי תקווה בכל בוקר כשעיניי נפקחות.
אתה הכל בשבילי,וכבר אמרו "בלעדיך אני חצי בן אדם",
אנחנו שני צדדים של מטבע,
לעולם לא ניפרד.
לעולם אוהב אותך,
אדאג לך,
אם תצטרך,את דמי אתן לך,
את כולי,
כולי שלך.
הידעת את זה,ילדי היקר???