תחושה מתוקה של חוסר אונים

אז ככה:

לא:
אמריקאי: בד"כ מחוץ לגבול. שילוב של העדר דמיון, סוף ידוע מראש, שמרנות ומוסרנות, לא מאפשרים שום דבר שיכול להעמיד משהו (אינסטינקט בסיסי היה הכי קרוב, אני חושב).

אנגלי: יותר אמיתי מהאמריקאיים, אבל פריג'ידיות הטבועה בגנים (ככל הנראה) מונעת כנראה כל הצגה של סקס כמשהו ארוטי. הסקס מוצג בד"כ כמשהו מגוחך, נלעג. על קינק בכלל אין מה לדבר.

גרמני: פויה.

ספרדי: למרות מה שאפשר היה לצפות, לא. הכל כ"כ מלודרמטי, תיאטרלי, גדול מהחיים, על גבול הוולגרי לפעמים. לחובבי טנגו בלבד.

גבולי:
מזרח-אירופי: יש פוטנציאל, נדמה לי, בעיקר בכיוון ההונגרי והצ'כי, אבל קשה לי כרגע לזכור דוגמאות ספציפיות.

איטלקי:
יותר פרברטיים ופחות דרמטיים מן הספרדיים, למרות הדמיון הלטיני. פעם, מזמן, היו מראים סרטים כחולים תוצרת איטליה בערוצי הכבלים, והיה בהחלט מה לראות.

כן:
צרפתי: בחורות קוקטיות, יוצרים פרברטיים, קולנוע חסר גבולות ובלתי-מתחסד. ממלכתי תמורת שפחה צרפתית מן הרובע הלטיני.

יפני: עם של סוטים, דפנטלי. ולהמחשה, הקטע המרנין הבא. (לכבודו בעצם כל הפוסט הזה).

שכחתי מאיזה סרט, למרות שראיתי אותו לפחות פעמיים. הגבר ששרוע על הרצפה התעלל בצורה כזאת או אחרת בבחורה לפני-כן, מה שללא ספק מצדיק לחלוטין מה שהיא מעוללת לו. לפני מה שרואים בסרטון, היא סיממה אותו בחומר שמשתק את גפיו, אבל משאיר את כל חושיו ערים לגמרי (כבר שנים אני מפנטז על חומר כזה. מסתבר שלא רק אני). ההתנהגלות של הבחורה - עדינה מאוד, מדויקת, מיומנת, מתוחכמת, משועשעת, בוטחת בעצמה, קלילה, לא מתאמצת, מגלמת בעיניי את אידיאל השליטה הנשית (אולי לא רק נשית): הניגוד החד שבין הסקסיות המתוקה ששופעת ממנה, לבין הדברים הסאדיסטיים שידיה מעוללות, מכאן בדיוק שואב הקטע הזה את כוחו.

הסרט סרט רציני, אבל הסצנה אכזרית באמת. ראו הוזהרתם.