אילנה דיין:אני רוצה להבין מה עובר לך בבטן, לך גוליבר, על כל ההיסטוריה הביוגרפיה והכעסים שקשורים בשם הזה, ושכולנו מכירים אותם, באותו רגע מסוים ומדויק שבו אתה מבין, שמה מדליק אותך באמת זה לדחוף ביצים קשות לכוס של אהובותיך?
ירון לונדון: בוא תנסה להסביר לנו את הריגוש המיוחד הזה. מה זה, זה, זה, מחויבות פסיכולוגית פנימית? איזו דחף אקזיסטנציאליסטי? אולי איזושהי תשוקה מינית בלתי-ניתנת-לכיבוש שמפעפעת בך? מה הוא אותו דבר שקורא לך להכניס ביצים קשות, לתוך, במחילה, אבר המין של הבחורה שבה אתה חושק? מה -
מוטי קירשנבאום: אבל ירון, תן לו לענות כבר, אתה לא נותן לו לדבר. תן לו לענות.
ארי שביט:האם נכון יהיה להגדיר את אותו רגע שבו השתמשת לראשונה בביצים קשות בקונטוציה מינית כקו שבר, כקו פרשת המים הפוליטית-חברתית-מגדרית של הציבוריות הישראלית שלאחר 67?
אודטה:ביצים? ביצים קשות? כאילו, אתה באמת דוחף אותן לתוך הזהו של המותק שלך? בנות – בואו, בואו, אתן חייבות לשמוע משהו.
דידי הררי:אז מה, תגיד, הי הי הי, זה אמיתי הקטע הזה, כאילו אתה באמת דוחף להם את הזה, לשמה, כאילו, הי הי הי, וזה לא מסריח כזה, הי הי הי, כאילו מאיפה בא לך הקטע הזה, הי הי הי?
חיים כהן, שום פלפל ושמן זית: אז עכשיו אנחנו ניקח את הביצים הקשות שגמרנו לבשל, ונקלף אותן, הנה ככה. אז תגיד, גוליבר, הקטע הזה עם הביצים הקשות, אתה גדלת בבית תוניסאי, נכון? אז היו אוכלים אצלכם הרבה ביצים בבית?
צדי צרפתי: תראה, הקטע הזה עם הביצים זה נחמד, נכון, אני, אני, אני לא מכחיש. אבל, אבל תראה, אני לא יודע אם זה מספיק, אם זה עובר את הסף. לדעתי אתה צריך קצת, עוד קצת ככה, להשתפשף, אתה יודע.
מרגול: להשתפשף? אולי התכוונת לשפשף? הי הי הי הי.
צביקה הדר: לשפשף! אהההההההה! גמרת אותי עכשיו מרגול.
רפי רשף:תובנות, גוליבר?
לפני 18 שנים. 11 בספטמבר 2006 בשעה 15:41
