la mia passione

אמיתי כזה

כשהוא בא מיפן

יש לו טעם לגמרי אחר.

מרענן כזה.

מלא כזה.

אחר כזה.

מזכיר נשכחות כזה.

ככה אנחנו...

משחקים לנו...

ואז באים הגלים...

ומאפשרים

משחקים חדשים...

מטשטשים...

מחדשים...

פותחים המון אפשרויות...

מונח לו על החול

והגלים באים ומלטפים

באים ודוחפים

מפה לשם

משם לפה

ואולי

ילדה קטנה

באה

מהאופק

לוקחת

וקושרת על חוט

ושמה על צואר

והולכת

לטייל לה בעולם...

עם השד האדום הזה.

הוא יושב על השולחן, מתבונן בסבלנות...

פעם הל הכתף,

פעם על החלון.

ונראה לי שאני פשוט אדחף אותו בעדינות החוצה...

מקומה שלוש...

מספר לי את כל הסיוטים שלי...

והוא כל כך טוב בזה,

לוחש...

בקול כזה שהכתיפיים שלי מתכווצות...

מישהו מכיר איזה תרסיס נגד שדונים כאלה?

מוזר לי כל פעם שנתקלת בצורך הזה חזיתית ואמיתית.

ישר מרגישה כמו ילדה קטנה שלא יודעת מה לעשות.

מושך אותי קדימה.

עוד ועוד.

לא נותן לי להסתכל אחורה...

ושטה לי

על גבו.

קדימה...

הלאה...

עוד מעט קט...

כל כך כל כך מזמין...

ומרגישה קצת אבודה

ונותנת לעצמי

ללכת עם זה.

מבטלת פגישות...

עונה לטלפונים רק כשמתחשק

ולא מכריחה

את עצמי.

Thank you universe.

for all the blessing you have granted me.

For all the angels that you sent me

when times were rough.

especialy for those who came as challenge in disguise

you never handed me a challengel

without ensuring that I have the tools to win and grow.

and most of all,

i thank you

for the gift of dreams.

the freedom to portray a future,

and strive to make it real.


At this time

When i am standing at a crossroads

time to move on to the path

i have been crafting for a while,

I pray for you to watch and guide my steps

עברה לגור אצלי סאבית בבית

לשבועיים

והיא כל כך מפנקת

שיש סכנה אמיתית שאתמכר

ואני כל כך לא רגילה לכזה פינוק

שמפחדת

שאקלקל אותה בלי משים.

מה לעשות???