לפני 19 שנים. יום שלישי, 19 בדצמבר 2006 בשעה 17:26
מתכרבלת לי במיטה.
קטורת ונרות.
מן חנוכיה מאולתרת כזו.
אוהבת את הפינה שלי נורא.
והמיטה רכה כל כך...
והפוך כל כך מפנק.
וכיף.
la mia passione
את כל חיי ביליתי במסכה של ונילית. בחרתי בקפידה שולטים שלא יודעים שהם כאלו. בשלה לתת לדברים את השמות הנכונים... ולפצוח במסע....
לפני 19 שנים. יום שלישי, 19 בדצמבר 2006 בשעה 7:08
לקחת אותי
ולא נתת לי לזוז
נגעת ונגעת
נתתי את כולי
והלכתי לאיבוד.
והמקום הזה
האהבה הצרופה הזו
בלי הרבה מחשבה
שלא נגמר
הוא המקום שלנו.
ואין במקום הזה הרבה מילים.
כי במקום הזה
הרגשות כל כך מזוככים
וכל מלה גורעת.
ובמקום הזה
הרגשות האלו
מרווים
את הצמא.
לפני 19 שנים. יום שני, 18 בדצמבר 2006 בשעה 6:18
מרגישה בלאגן מטפס עלי מכל הכיוונים.
בבית
במשרד
באוטו
בכל מקום.
מסדרת... מסדרת... מסדרת...
כל הזמן
ובכל זאת נשאר...
לפני 19 שנים. יום שני, 18 בדצמבר 2006 בשעה 2:22
מדהים אותי כמו תמיד
לוקח אותי במקום שהכי פחות מצפה...
מחובר... כל כך.
טבעי כל כך.
אוך אוך אוך אתה כל כך כל כך בשבילי.
לפני 19 שנים. יום שני, 18 בדצמבר 2006 בשעה 2:14
כשיש לי אדון אחד,
אני שפחה.
כשיש לי 1000 אדונים,
אני ממש בחופש.
לפני 19 שנים. יום ראשון, 17 בדצמבר 2006 בשעה 16:32
נכנסות לכביסה בשתיים
ויוצאת... אחת...
תמיד מופתעת מחדש...
הרי בחרתי את כולן בקפידה...
ותמיד מאלו שהכי אוהבת...
נפרדת לה גרב אחת והולכת,
ממני...
ואין לי שום מושג לאן...
ואני מטפחת את זו שנשארה,
בתקווה.
והאיש מהטירה
כשהיה איתי...
שלו הלכו
ביחד עם שלי...
גם אצלו... וגם אצלי...
ואף פעם לא הבין,
איך מהרגע שנגמר
שלי ממשיכות לצאת לחופשי
ושלו, נעשו פתאום מאולפות... נשארות אצלו ביחד...
והיום, היום פתאום, הופיעה אצלי במייבש, גרב חאקי אחת, בודדה משלו...
לפני 19 שנים. יום ראשון, 17 בדצמבר 2006 בשעה 5:16
תיק עור שחור ואלגנטי של מנדרינה דאק, מווינה
שעון של טאג (אמיתי) מסינגפור
צעיף כזה עוטף מלונדון
חולצה לבנה מקסימה של גאפ מווסטפורט
גינס שחור צמוד מוונציה
מגפים שחורים ומחודדים מקאן
חזייה של ויקטוריה סקרט דווקא מוגאס, מתצוגה פרטית שערכתי שם בתא...
מיליון דולר זה? מקסימום עשרת אלפים שח... כולל טיסות...
אבל בכל זאת - איזה אוסף... מיליון דולר - כזה של זכרונות... ואיזה כיף.
לפני 19 שנים. יום ראשון, 17 בדצמבר 2006 בשעה 3:11
אתה... בשבילי יש בך גם טוב וגם רע.
לפעמים נורא רוצה את הטוב, בלי הרע...
ויודעת לעומק, שמה שעושה את הטוב כל כך טוב זה לאו דוקא הטוב...
אוךךךךך..
לפני 19 שנים. יום ראשון, 17 בדצמבר 2006 בשעה 1:42
התעוררתי בבוקר
אחרי חלום מוזר
על העיר שלך בחורף
בלי אור יום בכלל
קפואה כזו... ומפתה.
וזכרתי
איך לפני שנתיים...
הגעת אלי
שבור
ומפורק
ספון במסכה.
באת למקלט - אצלי.
מהלבד
מהפחדים
מהדחייה
לחום
לתשוקה
לקבלה.
וקיבלתי אותך אלי.
בלי גבולות.
כשהיית חולה
בטירה שלך
אחרי שכל המשרתים הלכו,
באתי לטפל בך.
ישבתי שם כך למרגלות מיטתך
כשהרשית - ניקיתי, בישלתי, פינקתי.
וקיבלתי בשקט את כל ההצלפות.
עד שהחלמת
והתחזקת מספיק...
בשביל ללכת.
לפני 19 שנים. יום שבת, 16 בדצמבר 2006 בשעה 6:00
בתחתית הארון
מצאתי שמלה
שמלת קטיפה
סגולה כהה
ימיביניימית כזו
נשפכת...
מלטפת...
עוטפת...
שהטמנתי שם מזמן...
כי לא ממש ידעתי מה לעשות עם כזה אוצר ...