בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

la mia passione

את כל חיי ביליתי במסכה של ונילית. בחרתי בקפידה שולטים שלא יודעים שהם כאלו. בשלה לתת לדברים את השמות הנכונים... ולפצוח במסע....
לפני 16 שנים. 20 בנובמבר 2008 בשעה 12:16

התחלפתי.

איבדתי את המקום ההוא שלי

השיווי משקל זז לו

למקום אחר

אני - אל תחפש אותי שם -

כי לא תמצא...

האויר אחר לי פה

נושמת...

לא נושמת...

וכשאני נושמת,

טועמת...

כל נשימה...

עד תום.

לפני 16 שנים. 19 בנובמבר 2008 בשעה 11:14

מכיוון לא צפוי

בזמן בלתי מתוכנן

ואללה

כיף כזה.

לפני 16 שנים. 19 בנובמבר 2008 בשעה 4:04

משנה צורה

גדל

קטן

נושם...

מכיל

מוכל

נצבע לו בצבעים

של יום

לפני 16 שנים. 18 בנובמבר 2008 בשעה 20:20

מול המראה

כמה שבטחתי

ככה כעסתי

כשחילחלה בי ההבנה

שבטחתי לשוא

בלי להבליג

בלי לעצור

פשוט כעס טהור.

יאאאממממ.

בלי תוצאות בלי מעצורים.

כעעעעסססס.

איזה תענוג

לפני 16 שנים. 18 בנובמבר 2008 בשעה 14:35

זה דינאמו בלתי נראה כזה

הוא בכל דבר ובלא כלום

וכשהוא שם

הוא שם

הוא שם

ואי אפשר לטעות בקיומו

אפשר עם

אפשר בלי

זה ניסיון כזה העצמה בלי העצמה.

העצמה שבאה מבפנים.

אני מחפשת עם זכוכית מגדלת ופנס

והיא שקופה כזו

כמעט בלתי נראית

והיא מורגשת

ויש לה כוח

ואני מגדלת אותה

ומפיחה בה

בלי לראות בכלל


לפני 16 שנים. 18 בנובמבר 2008 בשעה 11:47

רוקמת במחשבה שלי

מקרמים עדינים ויפים

תפרים

צבעוניים כאלו.

עוד ועוד

יוצרת,

בסבלנות אין קץ.

ככה

בדימיון שלי.

לפני 16 שנים. 18 בנובמבר 2008 בשעה 11:38

כשמסתכלים פנימה

רואים את הכל בבירור

ולפעמים

לא כל כך כיף להסתכל פנימה

לפני 16 שנים. 18 בנובמבר 2008 בשעה 7:41

עוד קצת...

לטייל על החוף

ככה בבוקר...

לנשום אויר צלול כזה...

לנמנם...

לפני 16 שנים. 17 בנובמבר 2008 בשעה 8:27

והצפרדע כל כך רוצה להיות נסיך

נושקת לצפרדע

והיא דביקה וירקרקת

קופצת לה מפה לשם

משאירה סימנים דביקים על הריצפה

מביטה בי ממרום הכרית

מזילה ריר

נושקת לידי מעדנות

מתאמצת

ומתאמצת

קופצת

וקופצת

וממש ממש ממש לא יודעת

איך להיות נסיך

לפני 16 שנים. 17 בנובמבר 2008 בשעה 8:24

ככה בערך הבפנים שלי נשמע

ואני בכלל רוצה להתפנק לי

בזזזזזזזזז


בזזזזזזזזז

איזה רעש