la mia passione

אני מסתכלת עליך

מקרוב

בוחנת אותך לפרטי פרטים

מריחה

טועמת

מהרהרת

מהרהרת עוד קצת,

ואז, הולכת הלאה, כאילו אתה לא קיים.

שלמות היא בעצם פסיפס

של כל מני חלקים לא שלמים בכלל

בכל מני מצבי צבירה ובכל מני מירקמים

שלימות היא היכולת לשלב

בין כווולללםםם

לפחות חלק מהזמן...

הגיע הזמן לעלות כיתה

אפילו אם עכשיו

אמצע השנה.

עם או בלי תעודה

הגיע הזמן לעלות כיתה.

בלי שאלות

בלי הירהורים

בלי ויכוחים.

פשוט לעלות כיתה.

עייפות של בוקר

לוקחת אותי למקומות רחוקים.

נוסכת איזו שלווה

ואיזה געגוע

לחופש גדול

טוב נו

היה טעים נורא

האמת לפי מבחן הטעימה,

החלפת הגנים לא היתה מושלמת,

אבל בכל זאת

בסולם שלי,

היה טעים נורא.

לא שנולדתי עם זה בגנים

אבל אני נותנת לזה היזדמנות

עכשיו

על הכיריים

אצלי במטבח.

וריח השום...

להתעלף...

עוד רבע שעה

אני אדע לבטח

מאיזה עדה אני.

הקולות שלך בראש שלי

חזקים מדי

כבדים מדי

מיותרים לי

המשקל שלך

כבד מדי

דייייי

כואב. כן כואב.

מבעד לענני העייפות - כואב.

פוך

ענן של פוך

מדמיינת לי

מתכרבלת לי

בדימיוני.

ואולי - אולי הלכתי לי ממך, ואני עדיין לא יודעת?

יש מקומות

שכנאה אני יותר שלמה

כשאני לבדי

יותר נינוחה

ויותר מקשיבה להם

לקולות שהם שלי

ויותר יודעת למצוא את הכוח שלי

וזה לא מוריד כהוא זה

מהחוזק

של הביחד.

בשבילים מן העבר

הרחתי את הפרחים

זכרתי את הזיכרונות

נשמתי לתוכי את הגעגוע

עד תומו

הבטתי באלו שלא זכית לראות

הבטתי באלו שזכית לראות ועשו את כל הדרך הזו

וזוכרים אותך.

ומזכירים אותך.

דמיינתי לי מה הייתי אומרת לך אם היית פה איתנו היום

ומה אתה היית אומר

ואיך היית צוחק.

כל השנים האלו לא הרחיקו אותך ממני כהוא זה.

כל פדל בטבע

כל צעד ריצה

כל גשם שמגיע אלינו בנובמבר.

הים.

בכל מקום אתה מלווה אותי.

אבא שלי.