לפני 16 שנים. 3 בינואר 2008 בשעה 21:44
תקפה אותי ככה בסופו של יום.
מתרגעת לי בכיף.
הפיה כבר נרדמה מזמן.
ואני ככה מהרהרת לי
מסכמת לי בלב את השבוע.
נינוחות כזו, וציפיה....
la mia passione
את כל חיי ביליתי במסכה של ונילית. בחרתי בקפידה שולטים שלא יודעים שהם כאלו. בשלה לתת לדברים את השמות הנכונים... ולפצוח במסע....לפני 16 שנים. 27 בדצמבר 2007 בשעה 20:21
עונת הפסיפלורה כבר כמעט והסתיימה
הנרקיסים התחילו לפרוח
ככה הטמנתי פקעות בכל מני פינות
חמציצים בכל פינה
הערסל עוד בחוץ כי בעצם החורף הזה הוא נורא אביבי
והדשא, הדשא מחכה לבוא האביב
ויאאאמממ
לפני 16 שנים. 27 בדצמבר 2007 בשעה 20:02
איך אתה משתנה לי
כל פעם קצת
ככה טיפה אחר טיפה.
וכשמסתכלת לי מפה
רק ככה יכולה לראות
שזה כל כך כל כך הרבה.
וככה ביחד.
מגלה מקומות
שלא דמיינתי שיש להם מקום
ככה בינינו.
לפני 16 שנים. 29 בנובמבר 2007 בשעה 18:09
אז מרוב שאני כותבת בימים האלו
אני לא מצליחה
לכתוב בבלוג.
ודוקא
נורא
התגעגעתי.
לפני 17 שנים. 4 בנובמבר 2007 בשעה 19:47
בתור טבע שני...
יוצא ממני לפעמים בלי לחשוב
ואז כשיוצא
וחושבת
מבינה לי בסוף
שמה שאני קוראת כעס זה בעצם,
תיסכול...
שלי.
הראש שלי כבר רצ חמישה צעדים קדימה בוחר את כל האפשרויות...
ולאן הוא מגיע...
אוף נו, מגיע גם לי לפעמים 😄
לפני 17 שנים. 25 באוקטובר 2007 בשעה 17:47
באמת.
וכל כך נעים לי לחשוב על זה.
אוףףף.
איזה כיף.
ובכלל.
לפני 17 שנים. 16 באוקטובר 2007 בשעה 18:51
למה ?
ככה
כי הגיע זמן.
טיפול 10,000
וריענון.
לפני 17 שנים. 16 באוקטובר 2007 בשעה 16:08
הממממ
כואב.
ויחד עם זאת
בהתחשב בזה שלפני חצי שנה זה היה הדיסק
ולפני שנה ניסיתי לשכוח אותו בביטחון בוגאס
ובחנתי באופן די קבוע כמה חלונות אפשר להחזיק פתוחים
וקרעתי את המקלדת בכתיבת פוסטים
אז למרות שהוא בן שנתיים ועוד לא למד ללכת,
אולי, אולי
כדאי
אחד חדש...
המממ.
כואב.
לפני 17 שנים. 16 באוקטובר 2007 בשעה 4:47
קצב חדש.
אתמול בערב הסתבר שגם הברקס באופניים תקול
וכבר איזה חודש אני עושה הרבה יותר כושר יותר ממה שהתכוונתי...
עמדתי שמה ותפסתי את הראש
כי אני כמו אני,
כבר איזה חודש אומרת לעצמי
שאין לי כוח
ואני עייפה
ונגמרו לי השרירים
ואיך זה יכול להיות
ומה קרה
ומה יהיה
וחושבת לי אולי להחליף את האופן
ובכלל אולי את הרוכבת
ועוד ועוד ועוד
במקום קצת בכל זאת להסתכל מה לא בסדר מסביב...
אז עכשיו הן (כמעט) כמו חדשות
טוב. יום חדש.
מהיום כולם אשמים, רק לא אני 😄
סתאאאם...
למדתי משהו קטן.
עד לפעם הבאה.
לפני 17 שנים. 15 באוקטובר 2007 בשעה 7:01
קרס לי הלפטטופ.
הDVD לא מוכן לקרוא שום דיסק
המטען של הנייד
הפילטר מיים של המקרר סיים את חייו
נורת ה ABS נדלקת בלי שום סיבה נראית לעיין
אתה ניסית לרסק את עצמך עם האופניים
פעם קודמת שהיה כזה שילוב מנצח
הייתי ברוגז עם העולם.
ומה היום????
אז מה אם אני בצומת והגיע זמן להחליט על כל מני דברים?
דוקא עכשיו צריך להעסיק אותי בעבודות שירות????