לא הייתי חולה די הרבה זמן, ושכחתי כמה משעמם זה יכול להיות. את הארי פוטר סיימתי מזמן, וממילא אין לי כוח לקרוא, אז אני מעביר את הזמן בלבהות בתקרה ובלדמיין איך אני קושר דברים.
גיליתי שלקשור זה לא כזה פשוט כמו שזה נראה בתמונות. בתמונות בדרך כלל מופיעה בחורה חייכנית, קשורה באוויר, מתנדנדת קלות ונראית כאילו החבלים האלה פשוט עלו עליה כמו גופייה. היא רק הרימה ידיים, עצמה עיניים לשנייה והופ, היא באוויר.
בקיצור, זה לא כזה פשוט, אז כמו תמיד, התחלתי בקטן. קשרתי את השרפרף לכורסא. השרפרף התשחרר בקלות, ואולי זה החום אבל נדמה לי שהוא גם גיחח עלי. אחר כך ניסיתי לקשור את קרש הגיהוץ אבל גיליתי שאפשר או לעשות ביד, או לקשור דברים, לא את שניהם ביחד.
אחר כך התקשרה איזה ידידה וספרה שהיא היתה בדייט. היא כבר בת 40, ואם חשבתם שדייטינג בגיל 20 זה קשה, חכו חכו. בכל אופן, היא נסעה איזה שעה וחצי רק בשביל לפגוש את הבחור ולגלות שהוא מעשן יותר מדי**. בדרך חזרה שעמם לה, אז היא התקשרה אלי, ספרה שיכלה לשכב איתו אבל לא בא לה.
"הפסד שלו", אמרתי, וכשהיא שאלה "למה?", עניתי שהיא נראית לי כמו הטיפוס המתמסר.
ואז היא שאלה מה זאת 'התמסרות', ואחרי שביומיים האחרונים אני קורא אין סוף פוסטים פה, ראיתי את עצמי מוכשר ומשועמם מספיק בשביל לענות. היא לא הסכימה וצעקנו קצת אחת על השני, עד שכאב לי הגרון וויתרתי.
הרבה מהפוסטים שקראתי, מלינים על דייריו של עולם השליטה. הרבה ביקורת על שולטים, שולטות, נשלטים ונשלטות. הביקורת הכי בוטה היא על השטחיות של הכל, על זה שהשליטה והתמסרות באות ממקום לא נכון, לא שלם, לא אחראי.
עולם השליטה לא יכול להיות כל כך שיטחי, אם מתקיים פה דיון יום יומי עמוק וכואב בשאלה מהיא שליטה ואיך היא באה לידי ביטוי בחיים של הכלוב של השכנים.
בינתיים הדירה שלי נראית כמו מחנה צופים שהמדריך חילק חבלים לילדים והלך הביתה. אולי כדאי להתחיל לחפש אוכל?
*אתמול בלילה התקשרה ידידה טובה והבטיחה להכין מרק עוף. כששאלתי למה, ענתה "תאכל מרק, תהייה חזק".
**לקח לעתיד – לשאול לפני שנוסעים אליו- 'תגיד, אבנר, אתה מעשן?'
לפני 17 שנים. 23 באוגוסט 2007 בשעה 7:27