סגור.

בשבועות האחרונים התמקם מתחת לחלון חדר השינה שלי תרנגול.
לא מודבר פה במטאפורה, אלה בתרנגול אמיתי, כזה שקורא קוקוריקו. קוקוריקו עם צאת החמה, ועם בוא הלבנה, בכל שאר היממה, ובעיקר כשאני במיטה.

במקרה יוצא שמחר בחירות בישוב. כבר שבועיים שאני מקבל דואר אנונימי עם השמצות על המועמדים והכל מוגש "כחומר למחשבה". זה גנב בן גנב וזה רמאי בן רמאי, זה טיפש וזה אשמאי.

היום בערב, ככה במקרה, התקשרו ממטה הבחירות של אחד מהם ואמרו "Xaron ? הגענו לדירה של Xaron ? "
-כן. עניתי.
"מדברת הנציגה מהמטה של מר גנב בן גנב, אתה זוכר שיש מחר בחירות?"
-כן. עניתי בגאווה, זוכר!. ומה עמדתו של מר גנב על תרנגולים? שאלתי.
"אה...אני לא יודעת..."
-אני אסביר לך למה אני שואל, הזדרזתי להוסיף, -כי אני רווק ואין לי ילדים, ככה שהסעות לבית הספר לא מעניינות אותי, מבחינתי שילכו ברגל.
-כמו כן, הוספתי, אני חילוני, ככה שבית הכנסת ושרותי הדת של המושב לא חשובים לי, מבחינתי שיפתחו שם סניף של מיזרע.
-וגם, ניסיתי להשחיל עוד מילה.
"אבל מר Xaron , מה עם –" ניסתה הנציגה בתורה לשאול.
-מבחינתי, הקדמתי ועניתי, שיגנבו את כל הקופה!. רק דבר אחד מעניין אותי. מה העמדה של מר גנב על תרנגולים? האם הוא יעשה סוף סוף שקט במושב?
"אני לא יודעת..." ענתה הנציגה.
אני מבין שענף הלול לא חשוב למר גנב! שבעלי הכנף לא חלק מהמצע של מר גנב! כנראה שאני אצביע למר רמאי..., הוספתי בקול רם.

מספר דקות אחר כך צלצל הטלפון-
"שלום מדברים מהמטה של מר רמאי בן רמאי, אתה זוכר שמחר בחירות?"
-ודאי! עניתי
"מר רמאי מסתובב עכשיו בבתים, אפשר לשלוח אותו אליך לכמה דקות?"
לא! שלא יבוא! עניתי, ואם הוא כבר בא, שיביא רובה!
"למה, המועמד השני שם?" היא שאלה.
לא, אבל התרנגול...עניתי אני.