לפני 17 שנים. 13 בנובמבר 2007 בשעה 20:43
בסוף השיעור האחרון, אבנר הסתכל עלי במבט השמור לרגעי יסורים קשים ואמר,
-הבנת מה המרצה רוצה, נכון?
"לא". עניתי.
אבל ישבת פה איתי בשיעור!
"כן". עניתי.
-והקשבת, נכון?
"כן".
-ובכל זאת לא הבנת? הוא התעקש.
"לא".
-אז אולי תלך למרצה ותגיד לה?
בשלב הזה באמת קשה לי להסביר מה גרם לי לגשת למרצה, שאספה את הדפים שלה מהשולחן, כי אין לי מושג מה רציתי להגיד לה,
אבל למזלי מישהו אחר הגיע לפני ואמר,
'מה, את לא מנצלת את זה שיש שביתה ללמד גם על חשבון השעות של מרצים ששובתים?'
המרצה הסתכלה עלי במבט השמור לרגעי יסורים קשים והפטירה-
-אתם מסוגלים לעמוד בעוד 3 שעות כאלה?
הצצתי אחורנית באבנר ועניתי..."לא בלי אייפוד"!
