סגור.

כל מה שקרה בימים האחרונים התכנס למסקנה אחת. X ו A* יוצאים בעוד שבוע למסע סטיות.

באמסטרדם.

הכל התחיל כאשר A הופיע אצלי בדירה ביום רביעי. אני הייתי בחופש ו A פשוט הרשה לעצמו להופיע פה מוקדם בבוקר, לדפוק על הדלת ולהעיר אותי. קללות ואיומים לא עזרו. A טען שהוא רעב, ושבשעה 14:00 אפשר כבר ללכת לצהריים. קיללתי עוד קצת, רק בשביל לוודא שכיסינו את כל הספקטרום המשפחתי של A, ויצאנו לאכול.

בזמן ש A טוחן סושי, ואני מנסה לא לנקר, A הודיע לי - 'יש לי דירה'. יופי אמרתי. גם לי.
A התעקש. 'אתה לא מבין! יש לי דירה. פנויה, מבעוד שבוע. באמסטרדם'.
אני חשבתי על זה לכמה דקות, מנסה להבין מה בעצם A מנסה להגיד פה, ועניתי - 'אה?'
A הסתכל עלי, מנסה להחליט אם אני דפוק מדי בשביל לחיות או פשוט ישן, ואמר - 'דירה באמסטרדם. עם ציוד'

'ציוד כמו מיטה וארון?' שאלתי בתמימות חצי מעושה. 'ציוד כמו ציוד BDSM' ענה A.

אחרי קצת הבהרות על הציוד, השכנה, והכרטיסים למועדון (המועדון) ש A כבר בירר איפה קונים, אני אמרתי שאני חייב לדבר עם הבוסית שלי על התאריכים כי לא נראה לי שזה אפשרי. A הודיע שהוא נותן לי יום אחד להזמין כרטיסים.

יום אחר כך. במשרד של הבוסית.

-'תשמעי, אני לא בטוח שזה זמן טוב. אולי אני פשוט אגיד שאת אמרת שאי אפשר?'
'לא! אם יש לך הזדמנות כזאת, אתה חייב לקחת אותה!' ענתה הבוסית בטון ששמור למקרים שפשלתי בענק והמשיכה - 'אני פעם סיפרתי לך על הטיול שאני והסאב שלי תכננו לאמסטרדם, ועל איך שוויתרתי עליו בשביל עבודה?!'**
'אולי פעם, או חמש עשרה' עניתי תוך כדי שאני בודק אם הדלת פתוחה ואני יכול לברוח.
'אז אני אספר לך שוב. זה היה לפני 4 שנים. עד היום הסאב שלי לא סלח לי על זה. בלה בלה בלה. בלה בלה. בלה. בלה בלה. (הפסקתי להקשיב).

עכשיו צריך לדאוג לכל כך הרבה דברים. מסע סטיות. רק השם של זה עושה לי נעים.

*השמות קוצרו בשביל להגן על זהות הסוטים.
**במציאות היא קוראת לו בעלה, אבל אני ואתם יודעים יותר טוב.