סגור.

הקדמה:
אבנר מתייחס גרוע לנשים. יותר גרוע ממני. אבנר מפתה אותן, שוכב איתן, מבטיח להתקשר ולא מתקשר. קצת אחרי שהוא חודר, הוא מאבד עניין.


סיפור:
לפני שבוע זה קרה. אבנר פגש אותה, התאהב בה והתקשר אלי לספר.

'זה רק שעה וחצי נסיעה, זה יכול לעבוד' הוא אמר.

'לא זה לא' אני ניסיתי להיות חבר מעודד.

'היא ממש עושה לי את זה' הוא התעלם.

אבנר ואני יכולים לדבר ככה שעות. אני אומר משהו, אבנר מתעלם, אבנר אומר משהו, אני מתעלם.

ניסיתי להיות מעודד ואמרתי - 'אתה חייב להתייחס אליה כמו לכל אחת אחרת'.

'כלומר?' הוא שאל.

'כלומר, אסור לך להתקשר אליה, אסור לך להתחשב בה. אתה תתחיל לסמס לה בוקר טוב, והיא תזרוק אותך'. אמרתי.

אבנר חשב על זה לשניה ואמר - 'אבל אני חושב שהיא האחת'.

'בדיוק!' צעקתי עליו, 'אתה חייב לעשות איתה בדיוק את מה שעובד לך עם אחרות. אתה חרא. אתה תנסה להיות משהו אחר - והיא תזרוק אותך'.

'אבל... אני לא מרגיש כלפיה ככה'

'תזייף!'

אתמול זה קרה. היא התקשרה להגיד לו והוא התקשר אלי להתבכיין.


מוסר השכל:
תמיד מגיע רגע האמת שבו צריך לשקר.