סגור.

רק אחר כך הבנתי שזה קרה. שאני כועס. מנסה להזכר מתי בפעם האחרונה זה קרה. אולי לפני חצי שנה? לא יכול להיות אני אומר לעצמי. עצמי נושף גיצים, ולא טורח לענות.

כשאני כועס, משפט אחד חוזר לי בראש. בדרך כלל הוא מתחיל במשהו כמו "לא יכול להיות ש..." אבל הפעם אפילו זה לא היה. פשוט היה גל חום שהתפוצץ בבטן והמשיך לאוזניים. הפעלתי את המזגן.

רק אחר כך הבנתי שזה טוב. ששכחתי איך זה מרגיש. דברים נראו ברור יותר, כאילו מישהו הדליק שוב את האור. שאני שוב חי*. לאן זה הלך לאיבוד אני שואל את עצמי, אבל אני יודע את התשובה.

התמתחתי, נותן לזה לזרום בגוף. נוט דד ייט.





*איך אומר צינוביץ' - 'מותק, תראה זה יעשה לך טוב'.