סגור.

א. הקשר מבוסס על אמון. זה המקום היחיד שבו גם השולט וגם הנשלט מחוייבים באותה מידה.
ב. בכל דבר אחר, קשר בדסמ"י אינו הדדי. לכל צד אחריות ומחוייבות משלו. הם לא זהים. בניגוד לקשר זוגי, שולט יכול לקבוע את מידת ואופן תשומת לב שהוא מעניק לנשלט.
ג. השולט מחוייב להציב את הכללים של הקשר בצורה ברורה, ולוודא שהנשלט מבין אותם. הוא מחוייב להוביל את תהליך החינוך וללמד את הנשלט את מקומו בקשר ובהיררכיה של הקשרים האחרים שמנהל השולט.
ד. הנשלט שייך אך ורק לבעליו, אלא אם הושאל/קיבל רשות מבעליו.
ה. הנשלט מחוייב לשתף בכל פרט מידע בחייו, מאחר שרק על ידי היכרות עמוקה עם הנשלט, יכול הבעלים לקחת את האחריות על הנשלט. בשביל להכיל את הנשלט, על הבעלים להבין את הצרכים שלו, החולשות שלו והמגבלות שלו, מה משמעותי עבורו, מהם הקשיים שלו, מה משמח אותו, מספק אותו. למעשה, הכל. אין לטעות, לשולט לעומת זאת יש את הזכות להחליט מה לגלות ומה לא.
ו. הבעלים יכול לטעות. הוא אנושי. כאשר השולט מקבל את המושכות, הוא מקבל גם את הזכות לטעות. את מחיר הלימוד משלמים שניהם.
ז. על הבעלים לזהות כמה הוא יכול להכיל מהנשלט וכמה הנשלט יכול להתמסר מבלי לחוש מנוצל. בכך הוא שומר על שניהם.
ח. על הבעלים לזהות את הטכסים וההרגלים שנוצרים בקשר.
ט. לבסוף, על הבעלים לדעת מתי לשחרר את הנשלט. ובעיקר, איך.