שלוש דקות וחצי סנביץ' אחר כך, והכל נראה יותר טוב. אבל כשיצאתי לפני חצי שעה מהעבודה, הכל נראה נורא. וזה רק הלך והחמיר כשהגעתי הביתה. או אם לדייק, כשכמעט הגעתי הביתה.
אם פעם אנשים היו מקריבים קורבנות לגשם, אז כשאני יוצא מהעבודה אין לי שום בעייה להקריב בתולות למען חנייה. אם זה מה שייקרב את החנייה ויביא את הגאולה, אז מה לעשות, אבל כל אחד צריך לתרום את חלקו.
אבל אולי אני מקדים פה את המאוחר. מוקדם יותר בעלילה, מצאתי דירה. דירה בתל אביב. אם נספור ממש, נגיע לזה שאני מחפש דירה כבר איזה חמישה חודשים. חמישה חודשים של לבדוק דירות, בעלי דירות, ומודעות לדירות. אני לא זוכר אם סיפרתי על המונח 'מרווחת'. דירה מרווחת היא כמו בחורה שכותבת בפרופיל שלה שהיא 'זורמת'. זה לא אומר את מה שאתה חושב שזה אומר. דירת סטודיו בת 17 מטר, היא מרווחת כמו חור התחת של כבוד הנשיא לשעבר קצב*.
ועכשיו, עם הרגליים על השולחן בסלון (כן יש לי סלון), הכל נראה יפה טוב יותר.
ומעכשיו, אם אתם רוצים לפגוש אותי, אני כאן. לא זז לשום מקום. מצאתי חנייה.
*לפני שהוא נכנס לכלא.
לפני 12 שנים. 14 במרץ 2012 בשעה 20:34