השעון המעורר בסמארטפון מצלצל. אני מסתכל על השעה ומחליט לישון לעוד 10 דקות.
השעון המעורר מצלצל שוב. כבר עברו 10 דקות? מסתכל על הסמארטפון. משהו בהודעה שלו לא משכנע אותי לקום.
מנסה לחשוב איזה הודעה שלו היתה מוציאה אותי מהמיטה....
"בוקר טוב אדוני, הזין שלך נראה גדול באופן מיוחד הבוקר". לא קונה. חוזר לישון.
השעון מצלצל שוב.
"בוקר טוב אדוני, הקפה מחכה לך עם העיתון במרפסת". לא קונה. חוזר לישון.
השעון מצלצל שוב.
"בוקר טוב אדוני, הקפה מתקרר... לא חבל?" לא קונה. חוזר לישון.
"בוקר טוב אדוני, אם לא תקום עכשיו השלפוחית שלך תתפוצץ ויאלצו לקבור אותך בשלושה חלקים שונים". לא קונה. חוזר לישון.
השעון מצלצל שוב. בן זונה, לא דיברנו על זה שאני רוצה לישון?
"אדוני, גבר בן 35 שמחבק את הכרית, עוצם עיניים חזק ומעמיד פנים שהוא לא שומע אותי, זה לא מאוד סקסי... אם אתה מבין למה אני מתכוון".
בן זונה. שוקל באופן רציני לזרוק את הטלפון על הקיר. במקום זה לוחץ על הנודניק טיפה חזק מדי. שיבין את הרמז. בן זונה.
השעון מצלצל שוב.
"אדוני, על מי אנחנו מנסים לעבוד פה? אתה באמת ח-" לא נותן לו לסיים את המשפט. קוס אימא שלך, מוצצת לכלבים של ערבים, תהיה בשקט!
השעון מצלצל שוב.
"אדוני, אם לא תקום עכשיו ותזיז את האוטו יגררו אותו לבת ים ותצטרך להגיע לשם בטרמפים בשביל לשחרר אותו"
בסדר, בסדר. אני קם.
בן זונה.
לפני 12 שנים. 20 באפריל 2012 בשעה 7:06
