לפני 12 שנים. 30 באוגוסט 2012 בשעה 23:27
אם אי אפשר לתאר אותנו בכמה מילים, את סכום הפחדים שלנו, העוצמות שלנו, כל מה שאנחנו יכולים לתת וכל מה שנבקש לקבל... כל הקסם שהוא אנחנו...זה אומר שאנחנו לא מיוחדים? שלא התאמצנו? או שהפסקנו לנסות להרשים?
בכל שעה שאני הולך ברחוב. בוקר ולילה. אותו מבט חטוף. אותו היסוס. ורק השיכורים והמסוממים מנסים בכל הכוח להיות משהו אחר.
מנסה להפסיק לנסות.