סגור.

חולה למדי, קמתי מהמיטה.
אני עוד מעט אחזור לישון, ואם השפעת לא תהרוג אותי, אני מתכוון לישון עד מאוחר.
אבל לפני כן, חשבתי על אחריות.
לפעמים אחריות היא לחבק, לנשק, להחזיק את הכאב שלה.
ולפעמים אחריות היא להגיד "מספיק". בכית מספיק. כאבת מספיק. עכשיו הזמן לקום ולהתחיל מחדש.
אושר לא בא בקלות. הוא מצריך מאמץ ותחזוקה שוטפת.
גם כשאני אומר מספיק, אני עדיין מחזיק את הכאב.