מרוב שעמום עשיתי כלים. אחר כך היו כלים נקיים, ולא היה מה לעשות חוץ מללמוד אז נאלצתי לעשות אוכל שאחריו כמובן היו עוד כלים מלוכלכים (ולימודים) אז הייתי צריך לעשות שוב כלים. בחיים שלי לא עשיתי כלים פעמיים באותו היום.
אחר כך סידרתי את השולחן, וגם נקיתי את השולחן וגם הרתחתי מים לתה, כי אי אפשר ללמוד בלי קפה, אבל נגמר לי הקפה, אז הרתחתי מים לתה במקום זה ואחר כך הלכתי לשרותים והסתכלתי על השרותים וממש חשבתי שהגיע הזמן לנקות את השרותים, אבל אז רתחו המים לתה (שבא במקום הקפה שנגמר) אז הלכתי לחפש לימון כי אם כבר תה אז לפחות שיהיה עם לימון. אבל לא היה לימון, אז נזכרתי שאולי יש עץ לימונים בגינה של השכנים, אז הלכתי לגינה של השכנים ומצאתי שבאמת יש שם עץ לימון רק בלי הלימונים כי זה לא העונה*.
ושמה הבנתי שאין ברירה ואני צריך לחזור ללמוד.
אוף.
*אם החיים נותנים לך לימונים שמור אותם לתה, כי אחר כך נגמר.
לפני 17 שנים. 7 באפריל 2007 בשעה 15:43