בשבוע האחרון, חזרתי להרגלים ישנים, לשקרים ישנים.
"את מיוחדת, לא חשבתי שאני ארגיש כל כך קרוב למשהי שאני מכיר כל כך מעט זמן.
יש לי תחושה שזה לא במקרה שהתחלנו לדבר. עוד אף פעם לא הרגשתי כל כך נוח לדבר עם משהי זרה. יש לי הרבה סבלנות, אני לא ממהר לשום מקום. אני תמיד אשמח לשמוע אותך, את אף פעם לא מנדנדת. אני אחכה כמה שתרצי. לא חסר לי סקס, פשוט כיף לי לדבר איתך. אני שמח שהכרנו, ואני יודע שגם אם לא יצא מזה כלום, לפחות הרווחתי משהי מעניינת לדבר איתה. אף אחת עוד אף פעם לא עשתה לי ככה/ירדה לי ככה/ זזה ככה. ואוו, איפה למדת את זה? אני לא יכול לדבר עכשיו, אבל אני תכף אחזור אליך. חושב עליך, את מרגשת אותי, כן, יש לי המון עבודה. לא התקשרתי כי היו לי המון דברים על הראש ומגיע לך יותר תשומת לב ממה שיכולתי לתת. לא רציתי להפיל עליך את הבעיות שלי. אני מת להפגש איתך, אני רק חייב לעשות משהו. חשבתי עליך כשעשיתי ביד, את יפיפייה, אני לא מוכן לשמוע ממך שום דבר אחר. התחת שלך לא ענק, יפה לך האף העקום, זה מיוחד, יש לך ריח נהדר למטה, אני אשמח להכיר את ההורים שלך, אבל אני לא פה בסוף שבוע, במהלך השבוע, בכלל, את מיוחדת, באמת, לא חשבתי שאני ארגיש כל כך קרוב למשהי חדשה כל כך מהר..."
לפני 17 שנים. 29 באפריל 2007 בשעה 18:54
