לפני שנה בערך, ישבתי על הבאר עם אבנר. אבנר סיפר סיפור על בחורה שהיתה בקשר בדס"מי, שעשה לה רע אבל לא יכלה לצאת ממנו, עד שבסופו של דבר היא ניסתה להתאבד.
הסיפור הזה השפיע עליי מאוד. איך יודעים, שאלתי את עצמי מדי פעם, מתי "די" זה "עוד", ומתי "די" זה "אני אפילו לא יכולה להגיד את מילת הביטחון שלי"?.
את התשובה שלי מצאתי אצל ג'ק וולטש, מי שהיה מנכ"ל חברת ג'נרל אלקטריק*. בתחילת דרכו כמנכ"ל, ג'ק גילה שמנהלים זוטרים לא מוכנים להגיד ממי מהעובדים שלהם הם לא מרוצים, ואת מי צריך להעיף. שוב ושוב ניסו לבקש מהמנהלים לציין מי עובד פחות טוב, ושוב ושוב המנהלים התחמקו בכל מני תרוצים.
הפתרון היה להכריח אותם לדרג את העובדים שלהם בסדר עולה. גם פה מנהלים התחמקו, עד כדי כך שהיו מנהלים שסימנו בסוף הרשימה עובדים שכבר פוטרו מזמן, ובמקרים בודדים אפילו עובדים שנפטרו.
בסוף נאלצו להכריח אותם, באיומים. לא רוצה להגיד? אז אנחנו נפטר את אבנר. אם אתה רוצה לשמור על אבנר, תגיד מי צריך לבוא במקומו. אולי לא נפטר אותו, אולי רק ניקח אותו לשיחה. אבל אם אתה מעדיף לא לספר, כנראה שאבנר צריך ללכת.
אני עובד לפי אותם איומים. בסוף כל סשן חזק במיוחד, אני מתעקש ושואל. מה הכי פחות אהבת? אם לא תעני, אני אניח שזה משהו שאני חשבתי עליו, כמו זה שהרשתי לך לגמור, או שירדתי לך כשאת קשורה, או שלטפתי אותך איפה שכואב. ואת זה בדיוק אני לא הולך לעשות יותר. אף פעם. אם את רוצה להחליף, את צריכה להגיד במה. וככה אני לומד.
*חברה עם 300,000 עובדים בעולם, ורווחים שנתיים של מעל 150 מליארד דולר. לא באמת עניין אתכם, נכון?
קיום הבטחה. (או איך מתחילים מחדש אחרי קשר).
אחות קטנה. את לא מקשיבה. אני מדבר ואת לא מקשיבה. אני מנסה להסביר, ולך כבר אין כוח להקשיב. כואב לך בפנים ומילים מילים ועוד מילים כבר לא מגיעות אליך. אז צמצמתי ל 3 נקודות קטנות, דברים שאני עושה בסוף קשר, בשביל להתחיל מחדש.
1. קודם כל את צריכה להחלים. זה משהו שקורה מעצמו, קצת כמו שהשיער שלך גדל. את רק צריכה לא להפריע לתהליך.
2. מתחילים בנקיון. מנקים את הסביבה ממספרי טלפון, אסמסים, תמונות. מוחקים הכל. אחר כך מנקים את הגוף, גוזרים ציפורניים, שוטפים פנים. בכלל, מים עושים טוב. לשתות, לשחות, להתרחץ ולשטוף.
3. אחר כך, נותנים למי שמסביבך להראות לך שאת יפה, מיוחדת וחשובה. את לא צריכה לעשות הרבה. רק תראי שכואב לך. מי שצריך כבר יבוא. הכאב, האשמה והייאוש יחלימו לבד. את רק צריכה לא להפריע. ולא לשכוח לנשום עמוק.
[u]
לפני 17 שנים. 10 ביוני 2007 בשעה 18:18