החיים יפים

אחד הדברים שהכי מטרידים את מנוחתי בהקשר של ימים כאלו הוא המנהיגים לעתיד שאמורים להוביל אותנו.הדור הולך ופוחת.כמעט ולא רואים אנשים בעלי שיעור קומה כמו פעם.
אנשים עם ערכים של פעם.שיובילו.שנלך אחריהם בעיניים עצומות.מנהיגים.
אין פה שאלה של ימין או שמאל,השקפה כזאת או אחרת.פשוט מנהיגים,כאלו שנוכל לבטוח
בהם שיובילו את המדינה המורכבת הזאת בביטחה הלאה לעוד שנים של ביטחון.כאלו שימנעו מלחמות או לפחות שיובילו אותם בעוז.
יתכן ואני טועה.כי אומרים את זה בכל דור.אולי למרות כל מה שאומרים על הנוער של היום ואמרו על הנוער אז שהייתי חלק ממנו,אני יודע,שבזכות הגנים היהודים שבנו,אותו נוער מפונק שלעיתים נדמה שאיבד את כל הערכים,בזמן אמת,משהוא מיוחד יוצא ממנו.
אני מאמין שיש בעם הזה גנים מיוחדים שפורצים החוצה בעיתות משבר.
באותם רגעים כמו היום שגורמים לכולנו להתאחד,שמוציאים את הטוב והמיוחד שבנו.
כך היה עוד מתקופת התנ"ך.כך אלוהים מקלף את הקליפות מעלינו.