קיבלתי הודעה מאחד המכרים שלי כאן באתר, אדם שלא שוחחתי איתו כבר די הרבה זמן...
לרגע אמרתי לעצמי שאולי הוא חושב בצורה קצת הרסנית מידיי, אבל אז הבנתי למה הוא התכוון..
השולטת יכולה לעשות הכל. זה לא אומר שהיא תעשה את זה, אבל עצם העובדה שהיא יכולה = זו השליטה...
איש חכם פעם אמר "אני חושב - משמע אני קיים", ואני משדרגת את המשפט ל"אני יכולה - משמע אני בשליטה".
אני יכולה לעשות הכל, לא רק בתחום הבדסמ ולא רק בתחום הזוגיות.. אני יכולה לעשות הכל, כל זמן שזה בגבולות החוק, וזה הופך אותי לשולטת בחיים של אחרים ככלל, ובחיים שלי בפרט.
החלטתי לצטט את אותו אדם, ללא פרטים מזהים, כמובן...
"החלטתי לכתוב לך , משום שאינך מעדכנת את הבלוג לעיתים דחופות. ובכל זאת רציתי להתעדכן.
אז תחילה אשאל לשלומך, איך אוויר הפסגות אצלך בזמן האחרון, יש שקט? יש רעש? הם באים בסנכרון הנכון?...
הצצתי בבלוג שלך, וקראתי את הפוסט בפעם השניה. אני חייב להגיד שבפעם הראשונה הוא עיצבן אותי (שזה היה כשפירסמת).. ואילו עכשיו, הבנתי את זה ממקום אחר, מקום קיצוני (אפילו יותר) של הזדהות.
ובזכות מי הבנתי? בזכות המגיבים הותיקים והמנוסים אצלך. הם מדברים על שליטה כל הזמן, ונושאים עמם פאזה כזו של בדסמים כבדים, וכשאני מסתכל מהצד, כמעט ולא מנוסה עם עיינים מאוד מאוד גדולות שרואות פרטים קטנים, אני שם לב שחלקם הגדול לא באמת חווה שליטה.
יותר משחקי סיפוק הדדים.
על פי גישתם, אני יכול להיות נשלט, עם גבולות מאוד מאוד ברורים, להגדיר שאני מוכן כמעט להכל!, חוץ מביזאר קשה ביזאר קל, חתכים, וכו וכו...
האם זה נקרא להישלט?...להכתיב למי ששולט בך מה מותר ומה אסור? התפקידים התהפכו כאן.
אם אני אוהב לקבל אנאלי, ושיתעללו בי טיפה, זה הופך אותי לנשלט? לא ממש, אלא לבחור שאוהב דברים ספציפים ומגדיר אותם.
ואני שואל, אולי הגיע הזמן לבחון את ההגדרות:
הרצון שלי הוא להישלט, ולהיות נשלט משמעו, בסופו של תהליך, להיות רכוש. ורכוש לא מגדיר מה הוא אוהב ומה לא, הוא מבצע, מספק, אומר כן ומבצע.
טוטאליות.
אם החלטת להגיע למצב שבו אתה של אדם אחר, כמו שהגדרת את זה כל כך יפה, ההגיון הוא אחד ובלעדי- והוא של האדם ששולט בך.
הבחירה וההגיון שלך באים לידי ביטוי במקום אחד- האם אני רוצה להישלט או לשחק משחקים.
כמובן שזה עניין של תהליך ובנייה, צריך לקחת בחשבון שאם התהליך לא פועל באופן אמיתי, אז כנראה שבחירת בן או בת הזוג אינה נכונה. אבל בסוף אם אתה של מישהי כלום לא משנה יותר, מלבד דעותיה, החלטותיה ופקודותיה, גם אם הן נראות קלושות מהמציאות.
חייב להיות פה אמון אדיר, אתה סומך על הבן אדם השני, לקבל את ההחלטות עלייך גם אם זה אומר להיחתך ולהיפצע, גם אם זה אומר לשכב עם 100 גברים בעשרה ימים, גם אם זה לא לאכול, לא לצאת מהבית ,לא לדבר, להקריב אצבע, זה לא משנה... ההחלטה היא לא שלך, אלא של האדם ששולט בך.
חלק מהאמון הוא לדעת שאת הצדדים שאתה צריך להוציא - הוא יוציא ממך בדרכו שלו, ולדעתי, זו שליטה.
זה הדבר שאני באופן אישי כל כך שואף אליו.
לא לאבד את עצמי. פשוט לתת את עצמי- נפש, גוף, רגש, לאדם אחר.
מצחיק לחשוב על זה מנקודת החיים שאני נמצא בה, בחור בן X, אי אפשר לנצח אותי בויכוח, אי אפשר להיות יותר חכם ממני, אני הולך לשנות את העולם, וכשאני נכנס לכיתה ופותח את הפה, אני לוכד עיינים כמו בחורה בתוך חדר עם 40 גברים, והן נשארות, כמה שאני רוצה. אין סוף כוח יש לי.
אבל אני מקווה יום אחד להגיע למצב שסוף סוף, כל ההרים הללו, שהם אני בעצם, יתגמדו לעומת בחורה עם גישה כמו שלך. אמיתית לבדסמ ולשליטה.
שלא יתחסדו ה"מנוסים"... צריך להגיע לכזו רמת ציות, שגם המוות הוא לא בגדר גבול. אתה פשוט יודע שהאדם שאתה איתו, ישמור עליך מכל רע:).
אז כל כך תודה, שהזכרת לי את המהות, את משמעות השליטה.
מכל הלב....
X"
לפני 17 שנים. 9 באוגוסט 2007 בשעה 4:31