ביום שישי האחרון הגעתי למסיבה הכי טובה בעיר. המסיבה ב"מחוגה".
הגיעו המון אנשים, כולם במסיכות, כולם יפים ויפות, כולם מחייכים ושמחים..
אייר לא ביקש ממני להופיע באותו ערב, אבל לקחתי את מזוודת הבדסמ שלי איתי, לכל מקרה.
תמיד יש סיכוי שפתאום יתחשק לי לעשות משהו או להופיע עם מישהו על הבמה, וההופעות שלי תמיד אותנטיות, תמיד אמיתיות, אני תמיד נהנית מהן.
חניתי לא רחוק מהמועדון, במקום מואר, יחסית, וליד הרבה רכבים חונים אחרים, אבל התעצלתי לסחוב את המזוודה איתי והחלטתי להשאירה ברכב עד שאזדקק לה.
לקראת השעה 03:00 הוחלט שאני עולה להופיע עם ווינר המדהימה ועם ונוס, בו כבר הספקתי להתעלל קצת באותו ערב על רחבת הריקודים.
יצאתי מהמועדון יחד עם בן זוגי, הגענו לרכב, פתחתי את הדלת הנעולה (נעילה מרכזית, כך שדלת הנהג היא הדלת שפותחת וסוגרת את כל הדלתות ברכב), התיישבנו בפנים ובן זוגי עיסה את רגליי לכמה דקות, לפני שאחליף נעליים ונשוב למועדון.
לאחר שהחלפתי את הסנדלים הסקסיים לנעלי עקב אחרות, פניתי למושב האחורי כדי לקחת את המזוודה, אך אבוי! המזוודה לא הייתה.
חיפשתי לאורך המושב, מתחת לכסאות, וליתר בטחון גם בבגאז', למרות שידעתי שהמזוודה הושארה על המושב האחורי, אך לשווא.
המזוודה נעלמה כלא הייתה.
לאחר כמה דקות נודע לי שהייתה פריצה לרכב נוסף, מרצדס שחנתה ברחוב הסמוך וחלונה האחורי נופץ. ברכבי לא רוסק אף חלון. אולי עקב המקום המואר בו חניתי, אולי כי יותר קל לפרוץ ליונדאי מאשר למרצדס, אולי כי מישהו עשה עבודת מעקב טובה... אולי..
בשעה שחלפה, אחרי חיפושים קדחתניים בכל פח בסביבה ומאחורי כל שיח ואבן, חיפושים שהעלו חרס, שמעתי על עוד שני רכבים שנפרצו באיזור.
מישהו עשה פשיטה יפה על רכבים, חלקם נופצו, חלקם נותרו שלמים ונעולים, כמו הרכב שלי, אך מכולם נגנבו תיקים.
אני מניחה שהגנב אינו מישהו מהקהילה, ולכן המזוודה שלי לא ממש תוכל לשמש אותו, אבל הנזק שנגרם לי הינו נזק עצום של אלפי שקלים!
במזוודה היה ציוד מקיף שכלל ציוד בונדג' יקר, ציוד CBT שיובא מחו"ל, קולרים, באט פלאגים וסטראפונים בגדלים שונים, עם רטט, בלי רטט, מצבטים, גלגל כאב, קולרים, שוטים...
הציוד נאסף במהלך שנים, חלקו נקנה בארץ, חלקו בחו"ל, חלקו הוזמן דרך האינטרנט, וחלקו הורכב ממתנות יום הולדת שקיבלתי מחברים קרובים.
פעלתי בתמימות ואף בטפשות כאשר השארתי את המזוודה ברכב, אבל מי היה חושב על פריצה כל כך מתוחכמת לאור הפנסים ברחוב הומה אדם?
אולי אני נותנת יותר מידי קרדיט לבני האדם, אולי אני תמימה מידיי, אולי אני טובה מידיי.. לא יודעת.
בכל אופן, כרגע נשארתי עם שני שוטים - זנבות ורכיבה, קולר "המזכירה" (צוואר וידיים), סטראפון גדול, מוט לרגליים (בלי האזיקים), וכמה דילדואים, שלמזלי נשארו בבית.
קשה לי לתאר במילים את ההרגשה הנוראה על אובדן הציוד (שהיה יקר מבחינה כספית ויקר יותר מבחינה רגשית), על אובדן המזוודה עצמה (מזוודת ג'יימס בונד יקרה שקיבלתי מבעלי לשעבר, הגבר המושלם שאין לו תחליף), ועל הכניסה החשאית לתוך הפרטיות שלי, לתוך הרכב שלי, שהיה ונשאר נעול גם לאחר הפריצה..
מישהו חילל את הרכב שלי, חיטט בו, מישהו חילל את הציוד שלי, מישהו חילל אותי.
אני תוהה האם לאחר תקופה לא נעימה של הטרדות טלפוניות מצד נשלטי הכלוב, האם זהו סימן נוסף? אולי באמת מקומי אינו כאן. קחו את הטלפון, קחו את המזוודה, קחו את הזהות הבדסמית שלי (במיוחד המתחזה מפורום "תפוז", שעדיין מדבר שם בשמי), והנה, יצרתם לעצמכם "מיכל" משלכם.
אני שוקלת לפרוש.
לפני 15 שנים. 27 ביולי 2009 בשעה 14:32