ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מאלפת בסגנון חופשי

זו אני מתחת לשיטחיות של חוסר ההכרות
יפה מבחוץ ומבפנים, שולטת, גאה, שמחה, עצובה, אוהבת..... חברה טובה, נהגת שודים והכל קורה לי
לפני 14 שנים. 14 באפריל 2010 בשעה 1:50

כן, אני יודעת...
הבטחתי בפוסט הבא את המשך הסיפור, ובחיי שהוא עדיין בכתיבה (שיפוצים אחרונים כדי להפוך אותו למספיק קצר, אך עדיין בלי לפסוח על הקטעים החשובים).
אבל בנתיים רציתי להקדיש שיר מלב אל לב למישהו שלעולם לא יראה את הפוסט הזה, וכבר הקדשתי לו בעבר את השיר הזה.

מומין, אתה תמיד במחשבותיי. בטוב, ברע, בבריאות ובחולי.
גם כשידעתי שלא תקום מהמיטה ההיא.
גם כשידעתי שלעולם לא תאבד תקוותי.
גם כשידעתי שאני צריכה לשקר למענך.
גם כשידעתי שיותר קשה מזה לא יכול להיות.
עברו למעלה משלוש שנים, אבל אני לעולם לא אשכח אותך!
אני אוהבת אותך!
..אולי אם יש עולם הבא.. אולי נפגש שוב.. ואולי הפעם לתמיד!

http://www.youtube.com/watch?v=rFATkU7K2Ng&feature=PlayList&p=4221FD949FEA4DFD&playnext_from=PL&playnext=1&index=23

בלוסום​(לא בעסק) - )= מיאו...*חיבוק גדול גדול* עצוב..
לפני 14 שנים
מיכל המאלפת​(שולטת) - תודה חתולונת...
חיבוק בהחלט יכול לפתור הרבה.. :)
לפני 14 שנים
kore - מרגש, והשיר בהחלט מוסיף על המילים...
לפני 14 שנים
מיכל המאלפת​(שולטת) - אני לא יודעת איך אפשר להתגעגע כל כך הרבה אחרי כל כך הרבה זמן...
כנראה עוד אחד מכישוריו של ההומוספיאן..
לפני 14 שנים
לילימיי​(שולטת) -
עצוב. הפצע הזה בלב , כשאדם אהוב איננו יותר.
אם יש , בטוח תיפגשו...}{
לפני 14 שנים
מיכל המאלפת​(שולטת) - יש דברים שפשוט נשארים טריים גם אחרי תקופת זמן...
חבל שהירקות במקרר לא עושים את אותו דבר..
}{
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י