מאלפת בסגנון חופשי

מקצצת לנשר שלי את הכנפיים לאט לאט..
משתמשת בנוצותיו כדי להתהדר בהן, להראות לכל העולם מה הוא מוכן לעשות בשבילי... להתגאות.
רוצה שכולם ידעו שהוא שלי, שייך רק לי, סוגד רק לי, מציית רק לי, נתון למרותי. להסתובב גאה בו על צייתנותו, להשוויץ בפני כל העולם...
והוא, נשר גדול וחזק, עדיין גוזל בהרבה תחומים, לא עף עוד בנוצותיו, אבל עף במחשבתו.
כל יום שעובר עוד נוצה מכנפיו נסגרת, ננעלת. עוד גבול, עוד גדר, עוד סייג..
אני יודעת שהוא לא נשר רגיל, אני יודעת שהוא חיה נדירה ומוגנת, ולכן אני מגינה עליו.
והוא יודע שאשמור עליו, יודע שבכלוב שלו יהיה לו מספיק מקום, לכן הוא הנשר שלי.
כשכל כנפיו יהיו שלי אוכל להתכסות בהן, שיהיה לי חם.
* * *
בוקר טוב!