וואו.. עבר עליי שבוע א-ר-ו-ך...
יותר מידיי דברים קרו בבת אחת, לא כולם נעימים בהכרח, גם לא כל כך יצא לי לישון..
בלילות הזוגיים פיקחתי על הנשר שלי מקרוב ובשאר הימים עבדתי ועבדתי ועבדתי כמו הסוללה של אנרג'ייזר...
חישוב מהיר מראה לי שחסרות לי די הרבה שעות שינה, ואולי גם קצת נוזלים, ולפיכך החלטתי לתת לנשר שלי ערב חופשי.
מה זה אומר ערב חופשי? זה אומר שהתייש הקטן שלו לא נמצא אצלו ושבאורך פלא, גם אני לא נמצאת אצלו...
מעבר לזה לא אמרתי מילה. גם לא שלחתי פקודה ב SMS, גם לא התקשרתי...
הוא היה זה שהתקשר מלא געגוע ורמז משהו על חבר שאמור לבוא אליו, וכבר באותה שניה ידעתי שהוא מתכוון לצאת לבלות.
נתתי לו להנות מהספק. מלכה אמיתית יודעת קודם כל לשלוט בעצמה, לא?
מאוחר יותר בערב, אחרי כמה חילופי SMSים, בהם התחייב לעשות הכל עבורי, החמיא וזרק עוד כמה מילים יפות שלחתי הודעה סלולארית בנוסח "מי אצלך?"
כמו שתיארתי, לקח לו כמה דקות טובות לענות את מה שידעתי עוד קודם "אני עם יואב אצל חבר".
אצל חבר, הא? תגובתי החד משמעית הייתה, איך לא, "אמנם ערב חופשי, אבל לצאת מהבית זה באישורי בלבד. אני לא אחזיר אותך הביתה עכשיו, אבל תיענש על זה. תבלה בנתיים. אגב, שלח לי הודעה כשאתה חוזר, לא משנה באיזה שעה, היום היה היום האחרון שלך ללא הגבלה, תהנה ממנו".
התרפסות קטנה מצידו חזרה אליי בהודעה, יחד עם התנצלות והבטחה שדברים לא יחזרו על עצמם בעתיד.
כמובן שזה לא מונע ממני לחשוב על עונשים יצירתיים. אז מה אם הוא התנצל?
ואז מה אם אני די דחפתי אותו להודות שהוא יצא?
ואפילו לא מנעתי את זה ממנו למרות שידעתי שזה מה שהוא יעשה..?
זו סיבה לא להעניש אותו?
לפעמים אני נותנת קצת חופש, משחררת את הרצועה ונותנת לו לעשות טעויות. עכשיו הזמן לשלם עליהן...
מקווה שיעלה לי רעיון מקורי לעונש חינוכי 😄
לפני 17 שנים. 1 ביוני 2007 בשעה 22:23