מאלפת בסגנון חופשי

הנשר שלי קיבל את העונש שלו כמו גבר.
סוף סוף, אחרי כמעט שבועיים בהם התיש הקטן שלו שהה אצלו, הבית היה שוב לרשותנו.
כאילו מתוך ערפל, מנסה להזכר מה עושים... איך פתאום נהיה כאן כזה שקט?
התאפקתי עד אחרי האוכל שהוא טרח להכין לי, ואז התנפלתי עליו בלי מעצורים.
ערבוב של כאב, זעקות, תשוקה ומגע זעזע את הקירות, אביזרים שונים נשלפו מהתיק שהכנתי מבעוד מועד, נזכרים גם הם במגע הגוף שלו.
אחרי סדרה די ארוכה של הצלפות, מכות, השפלות, עינויים שונים, קשירות, שליטה בחושים ובאיברים ושאר דברים שהסימנים שהשאירו ידברו בעד עצמם, נכנסנו לחדר השינה.
אני תמיד אומרת שככל שמחכים יותר זמן לאוכל הוא יותר טעים, ובכן, זה נכון...
אני אמנם לא נמנעתי מסיפוק בכל התקופה הזו, בניגוד אליו, אבל הגעגוע למגע גופו השביח את ההנאה בשבעת מונים.
מה שקרה בין הסדינים לא קרה לי כבר הרבה זמן, עונג עילאי, שרשרת אורגזמות מוטרפת ומלאת תשוקה, סיפוק עצום, הנאה צרופה...
אמרתי לנשר שהוא היה מת להתחלף איתי, אבל מה שלא אמרתי לו זה שבאותו רגע הוא יכול היה לבקש ממני מה שהוא רוצה. אני חושבת שהייתי מסכימה להכל.