מחשבות של נימפה

מה רציתי בסה"כ
ערב שקט ונעים, את מגעו את ריחו המשכר
אמר "לא יהיה קל"
ואני לתומי חשבתי
הוא שוב מברבר לעצמו
מעביר אלי את הפנטזיות שלו.
אבל לא, הוא מגשים את שלי.
אבל שלי רחוקים מהדמיון בכלל
אולי אסור לי לחשוב בקול
שמעתי לא פעם שפחה לא אמורה לחשוב.
אשתדל לזכור זאת.

נכנסים לחדר הומה אדם
נשים גברים עיניהם נשואות אלי
מוצאת את עצמי במרכז המעגל
ידיים מושטות לעברי, בודקות
עיניים בוחנות בקפידה
יפה מישהו זורק לחלל החדר
בואו נראה מה מסתתר מתחת לערמת הסחבות
סחבות?
כל פריט נבחר בקפידה, מרגישה צריבה בגרון
מביטה אליו אל האיש שהביא אותי למקום הנחות הזה
מחפשת עידוד אבל הוא עסוק לו עם אחת הנשים
לא טורח בכלל לבדוק מה איתי.
מנסה לקרוא לו אבל הוא מתרחק ממני ונעלם איתה
לאחד מהחדרים האפלים.

עומדת שם כמו ילדה קטנה שהלכה לאיבוד
דמעות בעיניי גופי לא מקשיב לי לא נרגע.
רועדת..