קו חיים מקביל

יש דברים שנועצים את הזיכרון חזק, נגיד שיר מסויים שהיה שם או ריח חזק.

היום פתחו פה ברחוב סתימה בביוב. לא כל הריחות של ביוב הם אותו דבר. אבל פתאום זה היה הריח המדוייק ההוא. כל הזיכרון שהייתי עם מישהי לפני המון שנים עלה הכי חד ומדוייק כמו סרט שמעלים את הקובץ ומנגנים.

אז עכשיו אני שותה יין ומריחה את עצמי.

1. כשאתם מגיבים פה בבלוג תגובה מתחכמת או סתמית מה אתם מנסים לעשות? להרשים? להצחיק? להרגיז? זה כל כך מיותר ומבייש.

2. מישהו אמר בצ'ט שזה לא מנומס שאני לא עונה. אני חושבת שזה הרבה יותר לא מנומס שלא מכבדים, כשפונים אלי בלי לקרוא את הפרופיל, או יותר גרוע - פונים ואומרים "קראתי את הפרופיל ובכל זאת אני פונה".

בעלי שמח כי הקבוצה שהוא רצה ניצחה בגמר של היורו. אמרנו שאם היא מנצחת אני יורדת לו, ואם היא מפסידה אני יורדת לו והוא מספר לי על סקס עם מישהי אחרת.

אז קצת הפסדתי.

לפעמים אני עושה תחרות מה יקרה קודם, הבקבוק ייגמר או אני ארדם.

לא יודעת מה בעצם התחרות פה.

ובכל מקרה אני מרמה כי אני מתעוררת בלילה ושותה את מה שנשאר.

אני רוצה להירדם על הריצפה עם בקבוק יין כשהוא יוצא לפגוש מישהי אחרת.

אני רוצה להצליח בזה.

היום כשהחלפתי טמפון נזכרתי איך היתה לי פעם משיכה מוזרה למישהי, שרציתי לנקות לה את הבית רק בשביל לחקור את הריחות והליכלוך שלה ושל הבית שלה.

נכנסתי לתא, הכל היה נקי ומסודר, ואז ראיתי שערת ערווה שחורה מונחת על המושב מקדימה.

עמדתי ככה שתי דקות והסתכלתי. עד שממש לחץ לי כבר.

מפגשים עם הורים אחרים (במיוחד הרבה בבת אחת כמו היום) תמיד גורמים לי לחשוב אם אני מרגישה שאני לא אמא מספיק טובה, או אם אני מרגישה שאני לא ילדה מספיק טובה.

בכלל זה נורא קשה לי ומתיש אותי לחשוב מה אני מרגישה בתוך סיטואציות. הרבה פעמים אני פשוט נמצאת שם וזהו.

לפעמים כשאני מזיעה אני רוצה לישון. ולפעמים כשאני רואה מישהי אחרת מזיעה אני רוצה לנשק את זה.

אני לא מבינה נשים שמדברות בטלפון בזמן שהן יושבות בשירותים (לא בבית, שירותים ציבוריים או משותפים בבנייני משרדים). אבל זה מעניין לשבת בתא הסמוך ולשמוע.