גברים הם, נשים הן, גברים צריכים, נשים ראויות, גבר אמיתי, שולטת אמיתית...
באמת ככה אתם רואים את העולם? כל הגברים זקוקים לאותו הדבר? כל הנשים רוצות את אותו הדבר? אתם שומעים את עצמכם?
אוקיי, רגע. תסתכלו רגע מסביבכם. תחשבו על כל האנשים שאתם מכירים. כל האנשים הזרים שאתם פוגשים בתור לקופה. תחשבו על הקופאי במכולת שלכם, על שליח הסושי, על השכן המטורלל שכל היום צופה מהחלון על הרחוב כדי לתפוס את הרגע שבו מתפנה החניה שהוא אוהב ולרוץ להזיז את האוטו עשרים מטר ימינה. תחשבו על האנשים האלה. תחשבו על כל הגאונים שאתם מכירים. גם אם זה "מכירים" של ויקיפדיה. תחשבו על כל הציירים, על המגוון העצום של סגנונות היצירה שלהם. על המוסיקאים. על מפתחי התרופות. האדריכלים. הפסיכולוגים. ההיסטוריונים. או שתחשבו על כל העובדים הסוציאליים ועל איילי ההון. תחשבו על היועצים הארגוניים ועל מלטשי העדשות. תחשבו על כל האנשים הרעים או הטפשים שאתם מכירים. על הקמצנים, הקנאים, צרי האופקים, חסרי המעוף, גזלנים... לא יודעת מה עוד אתם שונאים.
או שתחשבו על בודדים. תחשבו על אדם אחד בעולם שאתם חושבים שהרבה יותר חכם מכם. אדם אחד שבגד בכם. אדם אחד שיצא מגדרו כדי לעזור לכם בעת צרה. אדם אחד שבעט בכם כשהייתם למטה. תחשבו על כל האנשים האלה.
אני כותבת פה הכל בלשון גבר וזה קצת מציק לי שאין לשון כללית אמיתית בעברית, אבל זו הכללית שיש ואיתה אני נשארת כרגע. רק רציתי שתדעו, שזה לא בכוונה פונה לגברים.
כל החבורה הזאת שאספנו כאן. את כל האנשים האלה מניעים אותם הדברים? לכולם אותן שאיפות? מילא שאיפות, זה לא קריטי. לכולם אותן היכולות? לכולם אותה התשובה לשאלה מה יעשה אותם מאושרים? לכולם אותו ערך עבור הזולת? לכולם אותו הדבר שמרגיע אותם כשהם עצבנים?
המחשבה הזאת, שלאונרדו דה וינצ'י ואריה דרעי מונעים מאותם צרכים ועל ידי אותם דחפים ומחפשים את אותם הדברים, נשמעת לי אמינה כמו צ'יזבט.
יש כל כך הרבה כוחות שפועלים עלינו ומעצבים את הנפש שלנו. תורשה, חינוך, מדיה, שלטון, גיאוגרפיה, השפה שלנו, צפיפות האוכלוסין, גישה לטכנולוגיה, השכלה, טראומות, ניורוטיפיקליות או היעדרה, חולי, פוליטיקה, השירים שאבא בחר לשיר לך לפני השינה. גם מגדר. ודאי שגם המגדר שלנו משפיע עלינו. הוא חלק מהגוף שלנו וחלק מהנפש שלנו, יחד עם האישיות, הכשרונות והמגבלות, החוויות והחלומות. לכל אחד יש מגדר, גם אם פלואידי. ובטח יש אי שם גם מישהו שבאמת חש נטול מגדר לגמרי. אני לא ממש מבינה איך זה עובד אבל זה חלק מהנקודה. כלומר, זה שאני לא מבינה איך זה עובד, זה חלק מהנקודה. וגם עצם זה שקיים יוצא מן הכלל כמעט לכל כלל שניתן להעלות על הדעת, גם זה חלק מהנקודה.
אז מי שמדבר ב"כל הנשים, כל הגברים", כנראה חושב שמכל הכוחות האלה, מגדר הוא הכח החזק ביותר. אולי כי נולדים איתו. אבל גם עם מצב סוציואקונומי נולדים. בעצם, אולי זו פשוט העובדה שלכולם יש אחד, ושיש לו חלק באחד הדחפים הכי בסיסיים והכי אהובים שלנו - הרצון להזדיין.
אבל מערכות יחסים הן כבר מזמן לא סתם רצון להזדיין. חסידי הדיכטומיה המגדרית דווקא מתעסקים יותר במה גורם לנו להתאהב, כיצד מתפתחת תלות, מה גורם לנו אושר ומה מעורר בנו חרדה. ובוחרים קריטריון שרירותי כמו מגדר ומניחים שהוא פועל עלינו יותר חזק לא רק מכל קריטריון אחר, אלא יותר מכל שאר הקריטריונים מאוגדים יחדיו.
תסתכלו על כל הדייגים, סוחרי הסמים, מכליאי הצבעונים, מעלימי המס, מקימי העמותות, הפוליטיקאים, הפילנתרופים, כוהני הדת, ממציאי תנורי המיקרוגל.
אתה, שיודע כל כך טוב מה נשים רוצות ומה גברים רוצים. אם אתה גבר. האמנם יש לך יותר במשותף עם השכן חובב המדוזות שלך מאשר עם הידידה שלך מהעבודה שהולכת איתך לאותן הפגנות?
מצחיק אותי קצת לדבר על שוני אינהרנטי, כי אני מאד אוהבת לומר "אנשים הם אנשים" ולדבר על זה שלכולנו יש איזה גרעין נפשי משותף שנותן לכל שני אנשים בעולם את הסיכוי להבין זה את זה, אם ישתדלו. ואני באמת מאמינה שלכל אדם יש מפתח. לכל אחד יש איזו מפת דרכים שמי שימצא אותה יוכל להיכנס לו ללב. אבל בואו לא נתבלבל - לרגע לא הצעתי שהמפתחות של כולם זהים או אפילו דומים. המחשבה שאולי יש רק שני דגמים, שני סוגי מפתח, אחד פותח כל כל הגברים והשני את כל הנשים, היא פשוט... למען האמת, זה פשוט נשמע לי כמו בדיחה.
