Anything Goes

הכול במידה - חד ומדויק. נגעת במהות. אהבתי מאוד.

Chucha - וכמה שזו בקשה כל כך תמימה ופשוטה, איכשהו הביצוע תמיד יוצא כבד ומסובך...
כנראה שזה דורש אומץ.
יותר משנדמה (לי, לפחות)

סווריןן - לא נראה לי שאפשר פשוט לדלג על שלבי המסכה שאנשים שמים על עצמם, ופשוט לבקש מאנשים להתקלף ולהיות מי שהם. למה שיעשו זאת? למה שיעשו זאת עבורך בזמן שמכירים אותך? נראה לי שהתערטלות מהסוג שאת רוצה, צריך להרוויח, ואין קיצורי דרך בעניין. לבקש מאנשים לבוא ללא מסכה, זה לבקש מהם לעטות על עצמם פוזה אחרת. גול עצמי.

Jeanne - נכון, אבל יש הבדל בין לשים על עצמך דמות לבין להתערטל. התערטלות היא תהליך, אבל זה לא אומר שנקודת ההתחלה חייבת תמיד להיות דמות. היא יכולה להיות אמיתית וכנה ומידתית בחשיפה שלה.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - קלעת לכוונתי 😃

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - אתה צודק.
אני חושבת שהתכוונתי פחות ללחשוף הכל מההתחלה, אלא יותר במובן של להביע נכונות. לדבר בכנות. בשלב ההיכרות זה יכול להתבטא בלומר פשוט למה באמת, באמת. אל תנסה לשחק לי דמות. אל תגיש לי קלישאות ארוזות עם סרט. תן לי אמת. לא צריך את כל האמת מיד בבת אחת במכה לפנים. זה ברמה של להסתכל לאנשים בעיניים.

אך האמת שכשכתבתי את זה חשבתי בעיקר על פרטנר ותיק ומרצה שיעשה את התנועות, אם אבקש. השוט החביב עלי תלוי על וו גלוי בחדר השינה, אין סודות מצידי. אבל לא מעניין אותי (ספציפית בפאזה של נשלטת) שתהיה הפנטזיה שלי. מעניין אותי שתגשים בי את שלך.

תודה סווריןן על ההארה הטובה. אני מודה שלא חשבתי על זה בהקשר הזה. עתה אחשוב.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - חשבתי על זה עוד. קראתי שוב את מה שכתבתי ואני רואה שזה יותר תיאור של האידיליה שבדמיון שלי מאשר עצה פרקטית.
והפניה הזאת רלוונטית רק למי שכבר ביססתי איתו יחסי אמון.
לא להיכרות ראשונית ולא לבניית התהליך. אלא כשאנחנו כבר בתוך זה - אז זו הדרך שלי לראות את הדברים.

שוב תודה על החידוד :)

פרלין​(נשלטת){ש} - לגמרי! כשזה קורה, זה מרהיב.
אבל זה לא פשוט להגיע לשם, צריך המון אמון.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - נכון.

רפאים​(שולט){מ} - יולי, אני בעצמי כבר לא כאן מזמן ובכלל לא חשוב מי אני. כתבת על הכותבת האהובה עליך בפוסט הבא.
היא אהובה גם עלי.
ואני רוצה רגע לומר, כי אף פעם לא תיקשרנו.
רפאים נפתח למטרה אחת בלבד.
ראיתי שכתבת שתעלמי.
ואז לא נעלמת. וכתבת את הפוסט הנהדר והבעיתי נורא הזה.
למה ככה? כי שולט שיתן דרור ויעשה בך מה שהוא רוצה, מסכן אותך. הוא במובן מסוים מאבד שליטה. זה לא בטוח. זה בסדר, אפשר לקחת סיכונים ובשביל להתקרב עוד יותר למישהו קרוב זה לפעמים שווה.

אבל על זה חשבתי רק בסוף.
קודם קראתי וחשבתי, אני כל כך אוהב את היולי הזאת. כל פעם שהיא כותבת תגובה, אני חושב שאני אוהב אותה. יולי שאינני מכיר.

אז יש כמה אורות גדולים, צלחות גלדריאל שכאלה, שלפעמים צריך לגייס את הזמן והכרת הטובה, לפתוח ניק, ולהגיד.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - תודה :) ריגשת אותי מאד וחבל לי שלא יודעת מי אתה. מוזר לחשוב שאתה רואה אותי ואני לא רואה אותך.
מאיפה חשבת שאעלם? גם שולט ומפנק הבין מזה שאני נעלמת מהכלוב. אבל בכלל לא התכוונתי למשהו כזה. לא אכפת לי לספר על מה זה בדיוק, אבל אני מחבבת את הטקסט ההוא כמו שהוא. הוא מייצג יותר מחוויה אחת ויש לו יותר ממשמעות אחת עבורי.

מה כל כך בעייתי כאן בעיניך? כל שולט יכול להיות מסוכן כש, רגע, בעצם - כל דבר בעולם יכול להיות מסוכן, כשעושים אותו בחוסר אחריות.
ה"לתת דרור" הזה, כל אחד מבין אותו לפי נטיית ליבו. עולה מדבריך שהבנת את זה כמעין השתוללות, כאילו להיות חופשי בהכרח אומר להיות דורסני. הנה עוד דרך להבין את זה: שים לב שלא אמרתי שום דבר על פריצת גבולות או על חוסר התחשבות או אפילו על מעשים. דיברתי על חשיפה. זה יכול להתבטא גם במילים. כלומר, שולט *שיגיד* מה הוא רוצה, ויוודא שאני בסדר עם זה, ויתאם איתי ציפיות - אבל שיביא את הרצונות מתוך עצמו, לא מתוך היענות לבקשות שלי. תפתח את הלב, תן לי לראות מה יש בפנים. זה לא חייב להיות אלים או מסוכן, בכלל. לא חשבתי שיעשה *כל* מה שהוא רוצה, ללא פילטרים. אלא שיעשה *רק* מה שהוא רוצה.
חשבתי על איך שלא רק נשלטים צריכים שיכילו אותם. גם שולטים (כמו כל אחד) זקוקים למרחב בטוח, לקבלה, למקום להביע את עצמם ללא שיפוטיות. אולי אגיד "לא כרגע", אבל לא אשפוט ולא אלעג. חשבתי על איך שלפעמים שולטים חושבים שהם חייבים לשחק את דמות השולט. שהם לא יכולים להיות עצמם, שהם צריכים להיות איזו שבלונה בשביל שיאמינו להם. חי חי - לשקר בשביל שיאמינו לך. מצחיק להגיד אך קל לחוות.

אהבתי במיוחד את המשפט "להתקרב עוד יותר למישהו קרוב". כי זה על זה. זה לא פונה לרוח רפאים. זה על קרבה, בעיקר. על אינטימיות.

אני תמיד שוכחת לחשוב על איך שהקונטקסט של האתר הזה גורם לדברים להישמע כאילו שהטקסט לוקח בחשבון שיום אחד אולי אפגוש פה שולט, ואעשה איתו דברים שעושים עם שולטים. אני לא חושבת על זה בדרך כלל. רוב הזמן אני חושבת על בעלי. לפעמים על אנשים שהכרתי. אף פעם לא על השולט הבא.

תודה שאמרת. תבוא שוב?

רפאים​(שולט){מ} - יולי, אני ממש מתנצל על אי הנוחות. זה באמת ניק לצורכי תגובה, מופרך ככל שזה ישמע.
שוב את כותבת תגובה מפורקת, אנליטית, רגישה ואני חושב מחשבות מוזרות כמו, אח הקורטקס שלה מחווט כל כך יפה, בחיי. בא לעשות לו דברים. לא שאני יודע מה עושים לקורטקס.

ולא יצא שאמרתי. ואז נעלמתי מכאן ואז כתבת על הסופרת ואני חשבתי שגם לך מגיע שיגידו לך. שזה לא עסק ככה.

וכן, לשולטים יש פחות לגיטימציה להביא את עצמם ממש, כי הרבה פעמים רוצים שהם לא ישאלו, פשוט יקחו ואז צריך להזהר יותר.
ולפעמים שולטים הכי הכי אוהבים, באמת באמת, לעשות לנשלטות מה שידליק אותן, כי כשהן דלוקות השליטה מוחשית מאוד.
יש גם אגואיסטים, אבל את צודקת, למי שאינו אגואיסט, זו קפיצה גדולה, לכוון אפילו קצת יותר בשביל עצמו. קפיצה של אינטימיות.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - נכון. כל מה שכתבת.

זה בסדר, שמור על אנונימיות אם בא לך. לא יודעת למה, אבל בסדר, שיקול שלך. זה לא גורם לי להעריך את המחמאות any less :-)

מה זה צלחת גלדריאל?

הכול במידה - זו הצלחת שיש בה אור, וגאלדריאל היא הנסיכה של בני לילית, הכול קורה בספר "שר הטבעות". לאור הזה שבצלחת יש כוח קסום, שיכול לסלק את החושך ובעיקר את כוחות השחור ( סאורון וחבורתו). האור הזה הציל את פרודו ונתן לו תקווה ברגעים הקשים ביותר במסע שלו... נו יולי, זה בייסיק 😉😊

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - הו וואו. וואו! מה זה המחמאות המדהימות האלה!

תודה על ההסבר ❤️
לא קראתי טולקין. כן כן. האבנים פה מימין למי שרוצה 😜