בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Anything Goes

In olden days a glimpse of stocking
Was looked on as something shocking,
But now, heaven knows,
Anything Goes

- Cole Porter

תנו לי צומי, בבקשה.
לפני 5 שנים. יום שישי, 25 בספטמבר 2020 בשעה 8:11

כמה שאני מתגעגעת.

 

 

במיוחד עכשיו, כשאני עייפה ועצבנית ולא מרוכזת וכועסת על כל העולם וממורמרת על זה שאני ערה. כמה טוב זה היה יכול להיות עכשיו, 

לעצום עיניים, 

ולתת לנהר לקחת אותי.

 

 

 

עריכה: מי שיודע איך קוראים לנהר יזכה בחמשיר פרי עטי. 

 

(כן, אני יודעת, הפרסים פה לא משהו לאחרונה. אבל נראה לי שחמשיר הוא שיפור לעומת כיכר לחם, שזה מה שהצעתי בפעם האחרונה. רעיונות לשיפור יתקבלו בברכה. לא יהיו נודס, תודה ששאלתם. למי שחדש פה, הפרס המסורתי הוא כוס בירה, שאזל מהמלאי עקב קורונה. לכן כיכר הלחם, אך זו עוררה אף פחות מוטיבציה מהצפוי. ובכן, באין אלטרנטיבה מספקת, חמשיר). 

 

עריכה 2: מה צריך לעשות בשביל צומי בבית הזה? סבבה, הבנתי שהפרסים שלי לא מעניינים אף אחד אבל בחייכם, אתם הרי יודעים על מה אני מדברת. ואל תגידו לי נודס, כי מעולם לא שמתי פה נודס ולפעמים כן יש צומי אז בואו נישאר עם הסטטוס קוו. אני שמה נודס מנטליים, תאמינו לי שהם יותר יפים מהגרפיים.

 

עריכה 3, כי בסוף אשכח בעצמי למה התכוונתי: לתה. לנהר קוראים לתה. כי זה נהר השיכחה. גט איט?

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י