Anything Goes

Copper - פשוט מושלם

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - מה אהבת במיוחד?

talmorl - הסוף בכלל היה מושלם!
בכיתי ברגע שהיא חזרה לשם וראתה את הכתבות בחדר שלו.. זה היה צפוי אבל עדיין מרגש

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - כן, אמנם צפוי אבל הייתי מתבעסת אם לא היו סוגרים את הפינה הזאת. אהבתי שהיא זכרה את העשרים דולר, מהתחרות הראשונה זה עצבן אותי שהיא לא החזירה לו. זה היה טאצ' חמוד כשהיא התעקשה שיכתבו עליו בעיתון.

talmorl - ויש לציין שכל הבחורים גם היו מקסימים..

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - גם הבחורים הלא מקסימים :) בלטיק מתחיל בתור דוש וזה עובר לו. טאונס מתחיל בתור בובת קן לא מושגת ואז זה עובר לו. בני מתחיל בתור פוץ מלא בעצמו ובסוף הופך לחבר הכי טוב שלה. ההתגייסות שלהם בסוף הייתה מהממת וזה גם כיסה נושא שלטעמי לא מוצג מספיק במדיה - שלכל מטאור כזה, מבריק ככל שיהיה, יש אנשים שעומדים מאחוריו ומעודדים אותו. היא מאד השתדלה להסתדר לבד ולא להיות זקוקה לאף אחד אבל כולם צריכים חברים וזה מה שמציל אותה בסוף.
גם הסצנה האחרונה (צמרמורת!) בעיני עומדת כמראה לסצנות שרואים את המעריצים מחכים לה בדלת ומבקשים חתימה ואת המאבטח מבריח אותה - זו עוד סצנת מעריצים אבל הפעם היא מצליחה להתקרב אליהם ולגעת בהם ולקבל את האהבה שלהם, מה שהיא לא יכלה לעשות תחת המצלמות.

Synt​(נשלטת) - באמת מושלם (ומושלמת). מלא דמעות. אבל הסוף הוליוודי ומתוק מידי, בעיני

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - דווקא אהבתי את הסוף הקיטשי והייתי מתאכזבת אם לא היה. כי כל הסיפור היה בוויב של אגדה אז רציתי גם סוף של אגדה. רציתי פיי-אוף אפי.

אני חושבת שאפשר היה להיכנס יותר למורכבות אם זה היה סגנון אחר של סיפור. במקרה הזה אהבתי שכל הדברים ה"אמיתיים" - התמכרות, פרנסה, מערכות יחסים, הכל איכשהו נשאר ברקע ולא הופך להיות הנושא. נהניתי מזה שבאנו פשוט להתפעל מהגאונות ולהתמוגג מהכשרון וזה לא הפך ל"בואו נראה את הצד האפל".
גם אין נבל בסיפור, שמת לב?

Sharons- - פאקינג מושלם

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - כל כך מושלם. מרגישה שקיבלתי משהו שעד כה לא קיבלתי מטלויזיה.
מה אהבת במיוחד?

Sharons- - בלטיק? נהה.
אהבתי את הסצנה עם הבנות, כשהן שרות את השיר ורוקדות והיא לא יודעת מה לעשות עם עצמה.
אהבתי את החדות שלה ואת הידיעה שלה על עצמה - מה היא מסוגלת ומה הציפיות ממנה וביחד עם זה את הפחדים וההרס העצמי שלה. זה הולך ביחד.
אהבתי את הדינמיקה שהתפתחה עם האם
בכלל, אהבתי את הציור האנושי שהיה שם.
זהו חפרתי מספיק

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - אני לא חושבת שזה היה מספיק :P

גם אני מאד אהבתי את הסצנה עם הבנות וגם אהבתי את איך שלאורך הסדרה היא בטוחה בעצמה ולא נופלת להתבעסות על כך שהיא לא אחת מהן. כמובן שהדחיה החברתית לא נעימה אבל זה לא גורם לה לרצות להשתנות ולא גורם לה לאמץ את הערכים שהיא לא מזדהה איתם. יש קטע שהיא הולכת במסדרון ומישהי זורקת לה מילה והיא עונה לה בלי להתבלבל "לכי תזדייני" וזה הקסים אותי. כי בטלויזיה, החנונית אף פעם לא עונה.
אבל פה החנונית היא גם ה-BAD ASS וזה כל כך כיף לראות את זה.

גם אני אהבתי את הקשר עם המאמצת, את איך שהן כיבדו זו את זו, את השותפות שהייתה ביניהן.

Sharons- - בדיוק.
ואני חושבת שזה היה אפילו קצת יותר מזה עם האם -אני ראיתי בזה פעם ראשונה שהיא מספיק חזקה כדי לאהוב ומצליחה לגלות בעצמה אמפתיה
(רק במילים פחות קיטשיות חח)

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - נכון נכון. הסצנה הראשונה שהיא יוצאת מהערפול הרגיל שלה ופתאום אומרת אוקיי, יש לי הזדמנות! יש פה מישהי שזקוקה לי, אני לא אנפנף אותה, אני אקח את עצמי בידיים ואהיה פה בשבילה. זה ריגש אותי והתרגשתי בעיקר בשבילה, בשביל אלמה, היא הייתה זקוקה למשהו שיהיה לה אכפת ממנו, לא פחות משבת' הייתה זקוקה למישהו שידאג לה.

talmorl - בטח אהבת את הגבר שבא לגור איתה נכון?

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - בלטיק? דווקא לא כל כך. הוא היה בעיקר פתטי. אבל אהבתי את זה שהרומנים שלה הם עם אנשים מבריקים כמוה שמבינים את התשוקה שלה ולא עם סתם איזה חתיך אקראי. ואהבתי את מה שעשו עם הדמות שלו לאורך הסדרה. ואהבתי שזה דאדלי :P

Sharons- - דיי בשוק שזה דאדלי חחחח
אה וכמובן אהבתי את הסיקסטיז. איך אפשר שלא.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - לא זיהיתי אותו :) וגם את ג'וג'ן! וכל הסדרה זה מטריף אותי מאיפה אני מכירה את בני :P

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - יואו שרון עכשיו ראיתי מה כתוב לך בפרופיל 😍

davy jones​(אחר){אהבת חינם} - סדרה?

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - מיני סדרה, תוצרת נטפליקס, מבוסס על ספר משנות השמונים. שבעה פרקים. אין עוד עונה, זו יצירה שלמה וגמורה. ומושלמת :)

talmorl - חוץ מזה גם מרגש לראות ילדים שנקודת הפתיחה שלהם נוראית, יתומה ששוברת תקרות זכוכית רק בגלל המוח המדהים שלה, והחברה השחורה שמגיעה לעזור כי רק היא מבינה עד כמה המצוקה שם היתה מטורפת.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - נכון. אך אני לא חושבת שהחברה באה *רק* בגלל זה. גם היא התגעגעה. הרי הטריגר בתכלס היה המוות של שטייבל וזה שהיא לא ענתה לטלפון. אהבתי את השיחה ביניהן שבת' אומרת לה שהיא המלאך השומר שלה וג'ולין עונה שהיא לא שום מלאך, היא בן אדם עם רגשות, והיא באה לעזרת חברה, וכשהיא תצטרך תמיכה היא מצפה מבת' להיות שם בשבילה.
אני גם חושבת שבנוסף לכך שזו נקודה טובה בפני עצמה, זה היה גם נחוץ לעלילה - כי גם לצופה היא נראית כמו דאוס אקס מכינה ואהבתי שטרחו לפרק לנו את התחושה הזאת. הסדרה גם ככה הייתה מלאה בניסים, היה צורך בטאצ' עדין שימנע מזה מלהפוך למגוחך.