Anything Goes

MagisterDolor​(שולט) - לרגע חשבתי שמדובר בי, מזל שקראתי עד הסוף.. 😅

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - אתה אחד מנותני ההשראה, למען האמת. יחד עם עוד הרבה צלמים כולל מחוץ לכלוב. את ה"אני לא שואל" לקחתי ממך. והייתי מאד שמחה לשמוע מה דעתך על העניין הזה.

MagisterDolor​(שולט) - בשמחה. בעיקרון אני מצלם בסביבות 70 אחוז מהסשנים.
מתוך זה, כ-30 אחוז הולך לנקשרות בלבד, כי הן לא מעוניינות להתפרסם.
מתוך מה שנשאר, אני בוחר רק תמונות ממש טובות כדי לפרסם.
מה שאני מנסה לומר הוא שהתמונות אינן משקפות את המצב כמות שהוא, ואם נניח את תבואי להיקשר ותרצי שאפרסם את התמונות, ממש לא תהיה לי בעיה עם זה.
אם תלכי מעט אחורה בזמן תגלי שהייתה לי נקשרת שפירסמתי המון תמונות שלה, והיא לא כפי שתיארת, אך מאז דרכנו נפרדו.
מהות הסשן הוא לא התמונות, אלא התחושות.
את זה זוכרים לתמיד :)

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - תיארתי לעצמי שאתה לא מצלם הכל וגם לא מפרסם את כל הצילומים. הרי מן הסתם צריך גם שהמצולמת תרצה שיתפרסם, וגם רואים שאתה בוחר רק תמונות טובות.
אני גם מנחשת שמי שמוכנה להיחשף צריכה להיות מישהי שמרגישה נוח עם איך שהיא נראית בתמונות.
אז באמת לא משנה לך? זה במקרה יוצא ככה?

MagisterDolor​(שולט) - ממש לא משנה לי, ואני באמת "לא שואל" :)

רפאים​(שולט){מ} - זה כנראה שילוב, חלק נשים שאינן שרזות מספיק בעיני עצמן כדי שיסכימו שתמונות יפורסמו, חלק גברים שמעדיפים רזות.

ולכולם כנראה לא יזיק קצת חופש מהאובססיה הזאת.

אולי עדיף לשאול, לדעת מראש שתגיעי למפגש שבו תקבלי מבט אוהב, אפילו אם זו אהבה קצרה.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - ברור שעדיף לשאול. אבל המנגנון הזה ממשיך לעבוד כל הזמן. התחושה הזאת, "זה לא בשבילך", זה לא עניין של מידע. מה שצובט בלב הוא לא המחשבה שהקושר המסויים הזה לא יסכים לקשור אותי (זכותו, קודם כל. אבל ברור שיש הרבה שיסכימו, הרי חלקם מתפרנסים מזה). אלא שהעולם כל הזמן משדר לנו שעדיף שאף אחד לא יראה אותנו. אף אחת לא מאבדת את הבטחון העצמי בגלל גלריה אחת. זה יורה עלינו מכל הכיוונים. עצם זה שצריך לשאול. עצם זה שלא מובן מאליו ש"כולם" חל גם עלי.
מי שמרגישה שאין מקום בשבילה - לפעמים פשוט מוותרת. על שחיה בים, על טיפוס על הר, על ריקוד, אפילו על לדבר בשיעור. הצורך הזה, בכל פעם שרואים את השלט "פתוח לכולם", במקום פשוט לעבור, לעצור ולשאול "גם בשבילי?", הוא מתיש רגשית.

השתמשתי בדוגמת השיבארי כי זה קרוב לליבי, אבל זה בכל מקום.

דרך אגב, אותה התופעה מתרחשת לא רק עם שומן אלא עם עוד הרבה דברים, כמו צבע עור למשל, מגדר ועוד. אנשים שחוו אפליה לומדים לשאול "גם לי מותר?" והמילים האלה נתקעות בגרון.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - דרך אגב, המילים "מעדיפים רזות" גם הן צורמות. אני בטוחה שלא התכוונת לזה ככה אבל המילים האלה הן חלק מהשיח על העדפות שמתנהל בנימה של שופינג.

רפאים​(שולט){מ} - אבל אנחנו בוחרים. גברים פחות. בדרך כלל אנחנו נבחרים.
אני מעדיף נשים חכמות למשל. יש לי גם חיבה לשמנמנות, את מבינה, סליחה אני אבקש מראש מכל הרזות, אני אוהב לחדור לתחת מרופד יפה, לא להרגיש את עצמות כשאני נכנס בכח. איזה חרא אני, נכון?
אבל פייר, אם הייתי ביחסים פתוחים, הייתי שם שלט פתוח לכולם, לפחות רעיונית, כי מענין אותי מה האינטראקציה תביא לי, בהנחה שהיא לא כוללת סיפיליס.
אבל האמת היא שאני מאוד מוגבל. הנה אשתי למשל, קראתי אותה וחשבתי שנים שאנחנו מתאימים וממש כדאי לנו להיות יחד ויש לי המון מזל שאני אוהב את הצורה שלה, אבל פייר, במקרה שלה, הייתי מלמד את עצמי לאהוב, כי אהבתי את המילים שלה ורציתי אותה לעצמי.
ובעצם את זה הרבה יותר קשה למצוא.

את יודעת מה? בטוח שלכולם יש העדפות שיטחיות. במקרה הזה, מדובר בהעדפה תרבותית אגרסיבית מאוד. קצת כמו גזענות. משהו שמבדיל אותנו מאחרים לרעה, בלי להכיר אותנו. זה חרא אמיתי, אבל איפה הבליינד ספוט שלנו? על אילו אנשים אנחנו מדלגים במבט, בלי להתעכב?
וכמה אנשים אנחנו באמת צריכים, שיתקעו עלינו עם מבט חומד?

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - אני לא קראתי לך "חרא", אמרתי על שתי מילים שלך שהן צורמות. אין צורך להקצין לאבסורד.

בבחירת בן זוג / פרטנר הכל כשר ומצופה מכולנו לבחור לפי טעם אישי. לעומת מצבים אחרים שבהם מצופה מאיתנו להפגין פחות טעם אישי ויותר הוגנות והתחשבות בזולת.
הסיבה שהמילים האלה צרמו לי היא שבכלל לא דיברנו על בחירת פרטנר אישית. הן היו חלק מתגובה על פוסט שעסק בצילומים, בנראות, באיך שדברים נתפסים, במסר שעובר מהצטברות של דימויים לעומת מדימוי אחד. זה שהטעם האישי של גברים כלשהם בכלל רלוונטי כאן, זה מה שצורם.

אני דיברתי על לגיטימציה להשתתף בסשן שיבארי ואתה דיברת על מי נמשך למה, איך זה קשור בכלל?

רפאים​(שולט){מ} - וסשן שיבארי לא דורש אינטימיות כלשהי?
לי זה דווקא נראה מאוד קשור, זה לא מוצר ואפילו למי שמוכר אינטימיות, מותר שלא ירצה למכור אותה לאדם ספציפי.
את דיברת יותר על לגיטימצית הנראות?
כי זה דבר שיכולות לשנות אותו בעיקר נשים אמיצות ואסהביציוניסטיות.
הלוואי שהוא לא היה בכלל.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - דיברתי על כך שכשאנחנו רואים דימוי מסויים הרבה פעמים, זה משפיע על התודעה שלנו ועל מה שאנחנו מרגישים שלגיטימי. לפעמים התחושה "זה לא בשבילי" יכולה להיווצר גם מבלי שמישהו אומר לנו את זה או אפילו חושב את זה.

הדגמתי את זה על ידי שיבארי, כי אכפת לי משיבארי. אבל יכולה להדגים גם על כדורגל, אם זה יהיה לך יותר נוח. או כל תחום אחר לבחירתך.

רפאים​(שולט){מ} - אני חושב שאני מבין. אבל שיבארי, צילומים שלך קשורה, יש בהם אינטימיות, לא? את יכולה להגיד שגם הצפייה בזיעה, במאמץ, בנחישות וההחמצה ששחקן כדור רגל חווה היא אינטימית, כן.
אני מבין למה אם את לבושה זה סיפור קצת אחר, אבל כמה אחר באמת? טדי היה זורם?
היית רוצה? היית מפרסמת?
יש סיכוי שיגידו לך לא, אבל אני בטוח שתמצאי מי שיגיד לך כן.

הייתי בוטה מידי סתם. נכון. וזה ממש בסדר אם לא בא לך לענות, אפילו אם זה היה ama וזה לא.

זה ממש חבל שזה ככה, זה יוצר בושה, השתקה ודחיה ואין בזה שום דבר טוב לאף אחד.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - כן אבל אתה לוקח את זה למקום ממש ממש ממש שונה מהכוונה בפוסט. כל מה שכתבת לא רלוונטי לנושא. אין לי בעיה לענות לך אבל אתה מבין שזה דיריילינג רציני, כן?

אז בתשובה למה שאמרת פה:
סשן קשירה הוא אינטימי, אין ספק. אני חושבת שניתן לבצע קשירה גם באופן אפלטוני (כמו שאפשר עם ריקוד ועיסוי וכו'), אבל בגלל שאני באופן אישי אוהבת קשירה גם בתור קינק, אני לא מרגישה בנוח לעשות את זה מחוץ לזוגיות שלי.
אז טדי הוא לא אישיו פה כי זה בכלל לא משהו שאני מעוניינת לעשות כרגע. אבל מוזר לי שאתה שואל "אם הוא היה זורם". זורם עם מה? עם צילום סשן? עם צילומי עירום? עם עצם זה שמישהו אחר יעשה לי סשן? עם זה שאתפשט לעיני מישהו אחר?... לא הבנתי על איזה תרחיש אתה שואל את זה.

רפאים​(שולט){מ} - תראי, כיוון שאת רואה את המכשול של הנראות, מסתכלת לו בעינים, אני חושב שאם היית באמת רוצה להפרסם צילומים שלך, היית יכולה לעשות את זה.
אני מבין שאת מסתכלת על תמונות השיבארי ומרגישה שהגוף שלך פחות ראוי לזה, אבל זה רלוונטי בעיני, שזה מכשול עביר.
אני מאמין שהוא עביר בשבילך, מצער שהוא בכלל שם.

Bad Guy - רגע ,
והמילים ״מעדיף שמנות״ היו צורמות פחות?🤔

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - אפילו לא קצת. היו צורמות בדיוק-בדיוק באותה המידה. למעשה רפאים בעצמו ציין את חיבתו לשמנמנות בתגובה הבאה ולא הייתה לזה השפעה.

MagisterDolor​(שולט) - יש קושרים שמתפרנסים משיבארי?
מכיר רק קושרת אחת שגובה תשלום, ושיבארי זה רק חלק קצת מהשירותים שהיא מספקת

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - טוב, אין לי מושג מה קורה בעו"ש של כל אחד אבל יש אנשים שמלמדים שיבארי בתשלום אז אני מניחה שזה תורם איכשהו לפרנסה שלהם.

פרלין​(נשלטת){ש} - ואת לא מרגישה ככה בכלל כלפי התמונות בכלוב?
נדירות התמונות שהן לא של נשים רזות. אני לא מאשימה אותן, או את הנשים השמנות שלא מצטלמות ומפרסמות. זה סוג האסתטיקה שקובע, כרגע. וקשה להיות בשוליים של זה.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - כן, הכל נראה לי חלק מאותה התופעה. לקחתי את עניין הקשירה כי זה היה הטריגר שלי, אני נכנסת כמעט מידי יום לגלריות שיבארי אז זה משפיע עלי יותר מאשר תחומים אחרים. וגם רציתי לגעת לא רק בלגיטימציה להופיע בעירום אלא באיך שההתעסקות ביש/אין לגיטימציה לפעמים גורמת לנו לוותר על חוויות, ולא רק על נראות מסויימת. על איך ששמנים יכולים לקבל את המסר "זה לא בשבילך" על פעילות שמי שהגה אותה בכלל לא התכוון לכוון רק לרזים או רק לפוטוגנים.
ד"א צילומי שיבארי הם לא תמיד בעירום.

מה שקורה פה בבלוגים עם הסלפיז אני חווה כתסמין. כלומר, מלכתחילה רק (או בעיקר) הרזות מפרסמות תמונות עירום כי רק הן מרגישות שהעירום שלהן רצוי. ואז זה ממשיך להזין את עצמו. אז את זה יותר קל לי להכיל כי ברור לי שהמצולמות בעצמן נתונות למכבש הזה והצילומים האלה הם ביטוי לכך. אבל כן, זה יוצר את אותו האפקט.
ובכלל, הכל קשור והכל מזין אחד את השני. מיתוס היופי, פולחן היופי, סטנדרטיזציה, התניית לגיטימציה בצורה... הכל קשור ומעגלי.

פרלין​(נשלטת){ש} - גם לי יש חבר שמציע לצלם אותי מדי פעם והוא יודע בדיוק איך אני נראית. אבל הוא תמיד מפרסם נשים רזות, אז אני מאוד נבוכה. כן, בדיוק כמוך. בדיוק אותה חוויה.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - ואנחנו יודעות בשכל שזה בולשיט, כן? "האם מותר לי?" - ברור שמותר לנו, ברור שדעת הקהל בכלל לא רלוונטית פה, ברור שכלום לא יקרה (או שיקרו דברים טובים) אם במקום לשאול "האם מותר לי" פשוט נקום ונעשה. ובכל זאת הגוש הזה בגרון.

Chucha - כן

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - <3

Chucha - 😘

חשופית שתוקה​(נשלטת) - התגובה נמחקה על ידי הכותב/ת.

טלי35​(שולטת) - נגעת ללבי בכל כך הרבה דרכים 💜

Seductive Promises - יש אחרים, הרבה מהם, שמפרסמים תמונות קשירה (ובכלל של סצינות בדסמ) של נשים בכלל, ולאו דווקא רזות.
הרזון בהחלט נתפס בתקופה הזו כאיזשהו "אידאל יופי", גם זה יעבור.
בעבר נשים ממש שמנות היו האידיאל, מי יודע מה יביא יום ?
למה למנוע מעצמך חוויה רק בגלל תמונות של נשים אחרות ?
למה שלא תיקשרי, תצטלמי ותפרסמי בעצמך ? (או דרך הקושר/ת שלך)
למה את מניחה, שאם תפני את - תתקלי בסירוב ?
ואם באמת יהיה סירוב, למה את מניחה מראש שזה בגלל מבנה הגוף שלך ?

כמו שכתבתי קודם, חבל להפסיד את החוויה רק בגלל "מה אם" או תמונות שמישהו בחר לפרסם (ולא תמונות אחרות)

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - זה העניין - שאני בכלל לא מניחה שאתקל בסירוב. להיפך, אני מאמינה שאם הייתי שואלת אז הייתי מגלה שלקושר עצמו זה לא אישיו בכלל.

כמו שעניתי לרפאים - זה לא עניין של מידע אלא של תחושה. השיבארי הוא רק דוגמה ואני יכולה להדגים את אותה התופעה על כדורגל.

הייתה שלו - אין לי גוף יפה. אני מתביישת בזה. לכן לא אעז ללבוש מה שהרזות לובשות. לא אעז להצטלם איך שהרזות מצטלמות. לא ארקוד כמו שהרזות רוקדות. וכן. זה בגללי. אף אחד לא מונע ממני. אני לא רוצה שישוו אותי למישהי רזה. בגלל זה אני נמנעת.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - כן, אין מישטור קשוח כמו מישטור עצמי.
תגידי... מה בעצם מביש בגוף לא יפה? ומה בעצם מגדיר את ה"אין לי גוף יפה"?
אין לי תשובה על זה, אני פשוט קוראת שוב ושוב את מה שכתבת ובו זמנית גם מזדהה וגם רוצה להתווכח עם זה, מה פתאום בושה, מה מביש בזה... כי אני מסתכלת מסביב ורואה אנשים עם כל מיני גופים שמרגישים די בנוח, תיאורטית הייתי יכולה להיות אחת מהם :-/
מה דעתך?

הייתה שלו - כולנו יודעים שהיום מה שנחשב גוף יפה זה גוף רזה. מי שלא נכנסת לקטגוריה של הרזה יכולה להרגיש בנוח. אבל להרגיש בנוח זה לא אותו דבר כמו לאהוב ולהתגאות בגוף שלך.

Witchy Woman - צללתי למחילת הארנב והגעתי לפה. כשהייתי הולכת למסיבות בקהילה פגשתי המון נשים עם יופי שונה ומבנה גוף שונה ואני לא זוכרת שהיתה כזאת הרגשה לדעתי קשור לעניין של ביטחון בגוף שלהן. יש העדפה לאנשים מסויימים. אני רזה מטבעי וניסיתי להשמין (כן כן) ולא הצלחתי אז למדתי לקבל את הגוף שלי כמו שהוא ואני באמת חושבת שזה הכי חשוב כי אין פה גבולות מהסוג של זה לא בשבילי אלא אם את קובעת לעצמך. מקווה שלא תמחקי ומאחלת לך טוב :)