בפנטזיות שלי, יש לנו מגירת ציוד עשירה שתמיד פתוחה. בפנטזיות שלי אני חטובה ולובשת עור ותחרה והכל נראה עלי מדהים. הוא אמן הצלפות ואני אומנית פגינג וכל סשן שלנו הוא שעות של חדווה ויצירתיות. חדר השינה שלנו, בחלומות, מלא בשוטים וחבלים ונרות וסכינים ויש צידנית עם קרח. בפנטזיות תמיד יש סצנה. זה מאד משוכלל. ותיאטרלי. ועשיר. זה מאד עשיר.
במציאות שלי, היום בבוקר, אני מתעוררת לתוך החיבוק שלו ובקושי מרגישה את ההבדל בין החלום לערות. זיון נינוח של שבת בבוקר מתחת לפוך גורם לי להרגיש כמו חתולה שמנה ושבעה. ועשירה. אני חתולה מאד עשירה.
בבקרים כאלה אני חושבת, מזל שאני לא כזאת פטישיסטית שאני צריכה פירוטכניקה כדי להזדיין עם בעלי. מזל שזה לא אירוע מיוחד. מזל שיש לי שפע מזה, שפע שאני יכולה לשקוע בו ולגרגר בהנאה. לשהות בתוך האושר, ממש בפנים.
יש ימים שאני נורא רוצה את הפירוטכניקה. ונורא מתבעסת שאין. אבל היום הוא לא יום כזה. החתולה העשירה בדיוק קיבלה משלוח טרי של שמנת, והיום החתולה הזאת מאד מאד שבעה.
