סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Anything Goes

In olden days a glimpse of stocking
Was looked on as something shocking,
But now, heaven knows,
Anything Goes

- Cole Porter

תנו לי צומי, בבקשה.
לפני 3 שנים. 9 בפברואר 2021 בשעה 13:57

מכירים את הקרם הזה שגורם לעור להיראות שזוף? מורחים כל יום במשך ימים כלשהם וזה מתכהה בהדרגה, ומפסיקים למרוח כשמגיעים לגוון שרצינו. למיטב זכרוני המכירות היו בשיאן בשנות התשעים, כששיזוף היה סקסי ומגניב וכולנו רצינו רגליים שזופות והמודעות לסרטן העור הייתה כה נמוכה שבמעריב לנוער כתבו על שמן שיזוף כאילו שיש מצבים שבהם כן הגיוני להשתמש בו. בקיצור, עדיין מוכרים את זה, למרות שנראה לי שכבר אין את הקטע הזה שאנשים מתביישים בעור הלבן שלהם. אנשים? נערות שקוראות מעריב לנוער? קשה לי מאד לדעת, בתור מי שבאותה תקופה הייתה נערה שקוראת מעריב לנוער. אולי מה שידעתי על העולם הוא בעצם מה שידעתי על קבוצת בנות אנוש קטנה וחסרת השפעה שבמקרה השתייכתי אליה. טוב, זה לא חשוב עכשיו. הנקודה היא שיש קרם כזה, ושאנחנו יודעים למה הוא קיים. 

אה, עוד נקודה שאולי תהיה רלוונטית בהמשך - אני ממוצא רוסי-אשכנזי ולעור שלי יש שני צבעים אפשריים: לבן ואדום. מן הסתם כל נסיון ill advised (ד"א איך אומרים בעברית? יש לזה ביטוי מקביל?) שלי להיות בצבע דבש אקליפטוס נגמר באותו אדום מוכר ומשעמם, שאחרי כמה ימים הופך חזרה ללבן. זה היה כואב ומכוער והפסקתי לנסות. אני שמחה שהפסקתי, זה לא נעים להרגיש שמשהו לא בסדר בגוף שלך, משהו בסיסי כמו עור. זה הצבע שלי ואני בשלום איתו. פעם היו לי הרבה חברות תימניות ואתיופיות והן נהנו לצחוק על איך שהן חברות שלי רק כדי להרגיש בטוחות לחצות את הכביש בלילה, כי אני זוהרת בחושך. היום הנושא כבר לא עולה כי כמות החברות ירדה עד כדי כך שלא ניתן לחלץ מהן מדגם מייצג לאף עדה. אויש, שוב סטיתי מהנושא. קיצר אני לבנה.  

אז לפני כמה ימים חברה שלי, שבמקרה יש לה עור באותו צבע נכסף של דבש נישתי, שולחת לי תמונה של הקרם הזה עם הסבר מפורט על אופן השימוש והדגמה על הרגל של עצמה איך זה נראה. 

 

והיא אומרת לי... ראיתי וישר חשבתי עלייך ושזה משהו שיכול מאד להועיל לך ואני בדיוק בסופר פארם ואשמח לקנות לך בקבוק אם את מסכימה. 

 

ואמרתי לה משהו לקוני על זה שמכירה את המוצר ואין צורך; אבל בלב כעסתי. ולא אמרתי לה כלום, כי אני לא יודעת להסביר במילים קצרות וברורות למה בדיוק אני חושבת שהיא לא הייתה צריכה לראות את המוצר וישר לחשוב עלי, ולא הייתה צריכה לחשוב שבטח אשמח לקבל אותו, ואם כבר חשבה אז לא הייתה צריכה לספר לי על זה. היא אוהבת אותי, הכוונה שלה טובה. לא ידעתי איך להסביר לה למה זה עשה לי כזה כיווץ מגעיל בגרון, שבנוסף גם הרגיש מאד מוכר. אולי אתם יודעים?

 

חידוד: אני כן יודעת למה זה הפריע לי. רק לא יודעת להסביר את זה בדרך פשוטה ונגישה. 

Jeanne - הייתי מתרגמת ל"נועד לכישלון".

והייתי מסבירה, שזה קצת כמו מחמאה מעליבה.
כלומר, ממש כיף שחשבה עלייך ורצתה לפנק אותך.. אבל פחות נעים לך שזו מתנה שהמטרה שלה זה לשנות משהו בגוף שלך.
לפני 3 שנים
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - כן, זה מה שאמרתי לה :) אבל במקום להבין היא הסבירה לי שזה כמו איפור בעיניה, דרך כיפית לשחק עם המראה שלנו, כמו שאנחנו לפעמים צובעות שיער סתם כדי להיות קצת בצבע שונה, כך היא לפעמים משתזפת ומשחקת עם צבע העור, והיא יודעת שאת העור שלי אי אפשר לשזף אז היא חשבה ש... נו, הבנת.
אני חושבת שההסבר שלה לא שיפר את המצב בכלל, אך לא היה לי משהו לומר שיגרום לאיזו נפילת אסימון חגיגית :)
לפני 3 שנים
Ollie​(נשלטת) - זה לא כמו איפור צבעוני ומרענן, זה כמו איפור שנועד לכסות על "פגמים". זה כמו שהיא הייתה אומרת לך שהיא חשבה עלייך כי ראתה מייקאפ מעולה להסתרת חצ'קונים, או שיש לה המלצה על מספרה לצביעת שיער שהתחיל להלבין, או מסקרה לריסים שקופים.
זה לא משהו של גיוון, משהו שאתה יפהפיה בלעדיו, ואת שמה אותו כי בא לך להיות יפהפיה אחרת, צבעונית, מצחיקה, מגוונת. כמו חולצה חמודה.
זה לא.
זה לשנות את המראה הבסיסי והרגיל שלך, כדי שייראה כמו מראה בסיסי ורגיל של מישהי לא מאופרת אחרת, בלי ה"פגם" שלך.

החברה שלך מאוד מאוד חסרת רגישות.

ועור לבן זה סבבה. גם אני קיבלתי הערות זהות לשלך כל חיי, וזה תמיד היה לי קשה, עד שהפסקתי. בתחילת הדרך שלי בכלוב גם הייתי (לאחר הסירוב שלי לשלוח תמונה לפני פגישה) מסבירה איך אני נראית, וחלק מהתיאור היה "מאוד לבנה", כי לא רציתי שיתאכזבו ולא ירצו אותי אחרי שניפגש. כן.
ואז הבנתי (גם דרך התגובות) שמחוץ לחוסר הביטחון שלי, האמירה "מאוד לבנה" נשמעת כמו שחצנות, בעולם הגזעני שמעדיף בהיר על כהה.
אז די.
עור לבן זה סבבה. גם אם הוא לבן בוהק.
לפני 3 שנים
Ollie​(נשלטת) - קראתי את המשך התגובות ואת ההקשר הגזעני שהיה להערות שאת קיבלת על העור שלך. אז כמובן לא באה לזלזל בגזענות-כלפי-עור-בהיר כשהיא מופנית כלפי רוסים.
לפני 3 שנים
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - הכל טוב ולא יצא לך מזלזל 😘
לפני 3 שנים
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - העלית משהו שתמיד כדאי לזכור - לפעמים משהו בנו נראה לנו כמו חיסרון, ולאחרים הוא נראה כמו יתרון או כמו סתם דבר נייטרלי, אז פרופורציות זה בריא :-)
זה בהחלט מקל על התסביך כשהעור הלבן הופך למשהו שמקנה יתרון בחיים, ושהחברה תופסת כנורמלי, לא מאד מסובך לקבל את עצמי כמו שאני ולהיות בשלום עם דברים קטנים שהייתי אולי רוצה לשנות אם היה אפשר.

"לשנות את המראה הבסיסי והרגיל שלך כדי שיראה כמו מראה רגיל של מישהי לא מאופרת אחרת" זה ניסוח מעולה!

אני חושבת שיש באיפור גם עניין של אייג'נסי. כשאני מחליטה להתאפר, גם אם זה קונסילר, זה מרגיש סבבה. אבל כשמישהו אחר מציע לעשות משהו עם המראה שלי זה מרגיש פולשני ומביך. זה כזה "חשבתי על איך שאת נראית ויש לי הצעה לשיפור". פחח.
לפני 3 שנים
Ollie​(נשלטת) - לגמרי
לפני 3 שנים
The cookie fairy - אני חושבת ואולי אני טועה( זה קורה לא מעט😅)
שזה פשוט יושב על הצורך שאם אנחנו אוהבים את עצמנו כמו שאנחנו אין סיבה שהסביבה שלנו לא תכבד את זה ותבין את זה.. וכמובן תאהב אותנו ככה, בדיוק כמו שבחרנו..
מניחה שבאיזשהו אופן זה החזיר אותך כמה שנים אחורה לרגעים שלא אהבת את צבע העור שלך.. בעיקר בגלל הסביבה ולא בהכרח בגלל עצמך, לתקופה שבה שזוף = יפה ואין עוד אמצע ולקח לך זמן לתגבר ולהתבגר על זה.. כשמישהו בא בצורה הזו שמגיעה מכוונות טובות הוא מבטל באיזשהו אופן את כל העבודה העצמית וההתבגרות הפנימית שעברת עם עצמך.. אפשר להקביל את זה לנשים מלאות שימליצו להן להזמין סלט או ימליצו להן על מאמן כושר למרות שהן אוהבות את גופן.. או לחילופין לנשים עם שיער מתולתלת כשאידיאל היופי היום הוא שיער חלק עד גלי.. וזה גם מגיע אפילו ממשפחה ששואלת מתי תתחתני מתי תהיה לך זוגיות ואלו כמובן דברים שמגיעים מאנשים קרובים שאת חשובה להם ומתוך דאגה.. אבל אלו דברים שעונים על הצורך שלהם ולא על הצורך שלך.. ובאיזשהו מקום יש בהם מן האגואיזם..
הרי כולנו בסופו של דבר רוצים שיאהבו אותנו ככה בדיוק כפי שאנחנו.. וכשהסביבה שלנו מבינה את זה לנו הרבה יותר קל לאהוב את עצמנו..
ולגבי הקרם המדובר.. הוא על הפנים, מניסיון.. כשהוא דוהה זה נראה כאילו את מלוכלכת וסובלת ממחלת עור..
לפני 3 שנים
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - חח כן אני יודעת שזה גרוע, ניסיתי לפני מליון שנה וחוויתי בעצמי :)
מאד אהבתי את מה שכתבת. אני חושבת שמבחינת היחסים ביני לבין החברה את ממש קלעת, כי לא נעים לגלות שחברה חושבת על המראה שלי כעל משהו שאמור להפריע לי. היא הרי מכירה אותי הרבה שנים והיא אמורה לדעת שאני לא אוהבת דברים כאלה. אני באמת נמצאת בתהליך של קבלה עצמית וגם כל הזמן מדברת על זה שאני לא צובעת שיער ולא אצבע את השיער הלבן ולא בונה ציפורניים ולא מתאפרת כמעט וכו', והיא יודעת את זה. אז באמת מוזר שהיא חשבה שאהנה מזה. או שלא חשבה, כנראה, אם זה באמת יהיה לי נעים, אלא פשוט שיתפה אותי במחשבה שעברה לה בראש (שזה דבר סביר לעשות בין חברות טובות, בעצם). אז היה את העניין של חברה טובה ש"לא רואה אותי".

אבל זה היה מפריע לי גם אם מישהו אחר היה אומר לי את זה. גם אם זה מישהו שלא מכיר אותי בכלל. אני חושבת שבאופן עקרוני זה לא לעניין להציע למישהו מוצרי טיפוח שאמורים לשפר את המראה שלו. אבל גם, התגובה הרגשית הראשונה שלי הייתה כאילו שמעתי משהו גזעני. ה"כיווץ בגרון שמרגיש מוכר". תחושה מאד מסויימת. לא אותה תחושה כמו סתם עלבון מחברה. זה שונה. ומה שהרגיש לי גזעני הוא לא ההצעה שלה אלא דווקא ה"ראיתי את זה וישר חשבתי עלייך". למה? למה ישר חשבת עלי?
את גם צודקת שזה כנראה יושב לי על חוויה אישית. היום העור הלבן שלי הוא בעיקר פריווילגיה, אבל בתור ילדה, עולה חדשה מרוסיה, בשכונה עם רוב מזרחי, זה לא הרגיש ככה.
לפני 3 שנים
The cookie fairy - האמת שאני לגמרי מזדהה..
מזכיר לי שפעם עברתי ברחוב ומישהו זר העיר לי על איך שאני לבושה.. אני גם די בטוחה שהוא היה קצת לא בסדר בראש.. ואני דווקא הרגשתי שאני נראית ממש טוב וגם היו לא מעט שהחמיאו לי.. אבל הערה שלו קצת צבטה לי.. נפגעתי מאדם זר..
מניחה שזה קשור בדימוי גוף שלי ובתחושות שלי לגבי עצמי.. כנראה שלא רק לאנשים שקרובים אלינו יש השפעה..
לפני 3 שנים
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - לא יודעת, נראה לי שגם וגם וקשה להפריד. כלומר, כשמישהו זורק לי הערה גזענית, למשל, זה באמת מתיישב לי על המקום האישי של חוויית ההגירה, אבל בנוסף זה גם באמת גזעני והוא באמת לא בסדר והרגשות שלי הם לא האישיו. לפעמים אני שומעת הערה גזענית והיא לא מזיזה לי בכלל ברמה האישית, ועדיין אכעס על מי שאמר אותה, פשוט כי הוא לא בסדר.
מה שקרה בסיפור הזה הוא לא שנפגעתי ונעצבתי, אלא שהרמתי גבה וחשבתי "מה זה החרא הזה?". זה טיפה שונה בעיני.
כשאדם זר ברחוב מעיר על המראה שלי זה פוגע בי לא בגלל שאדם זר לא חושב שאני יפה (למי אכפת מה הוא חושב) אלא בגלל שאדם זר חדר למרחב האישי שלי, העביר עלי ביקורת שזה לא המקום שלו להעביר, חטף את תשומת הלב שלי בניגוד לרצוני ונתן לסביבה דוגמה רעה.
קיצר, לא כל דבר שמפריע לנו בהכרח מפריע *בגלל* איזה תסביך אישי. זה סביר שהתסביך האישי הוא הסיבה ששמנו לב לבעיה במקום שהיא תעבור לנו מעל לראש, אבל לפעמים אנשים באמת מתנהגים לא יפה, אז דעתי על ההתנהגות שלהם תהיה שזה לא יפה, בלי שום קשר לחוויות הפרטיות שלי. מבינה למה אני מתכוונת?
לפני 3 שנים
The cookie fairy - לגמרי, דייקת את זה
לפני 3 שנים
Coach - אני אוהב שמש ולכן אני שזוף במידה רבה. אך מה רע בבחורה בהירה? זה יפה, צחור, מיוחד וניגוד מושלם לצבע שלי.
יש טרנד של שיזוף, שאני לא מבין אותו.
אז תמשיכי לאהוב את עצמך כמו שאת.
לפני 3 שנים
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - תודה ששיתפת.
לפני 3 שנים
the rain song - אני הייתי עונה לה שאם היא כבר בסופרפארם שתקנה לי קרם לחות ברמה עם מקדם הגנה הכי גבוה שיש.
היא היתה מבינה כבר הכל(:
לפני 3 שנים
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - חחח על איזו רמה של הבנת רמזים את בונה פה בדיוק? כי היא הציעה לקנות לי את שניהם :P

(האמת שבעיני היא גם לא האישיו, אבל יותר קל כשיש אדם לתלות בו את הניסוח. האשה בסיפור אמיתית אך לצורכי הפוסט הזה היא מגאפין).
לפני 3 שנים
scary​(שולטת) - עזבי אותך... תהני מעצמך, אחותי הערפדית, ואל תשימי זין.
סהכ הכוונה הייתה טובה , נסי לא לקחת ללב.
רק כדי לסבר את האוזן - כשאני הולכת לים זה עם ציליה, קרם הגנה SPF50, מכנסי גלישה, חולצת גלישה ארוכה, כובע רחב ומשקפי שמש... ואני עדיין נשרפת.
יתרה מזאת, אני אוהבת ללכת לחופים מבודדים החביבים על נודיסטים. את יכולה לדמיין כמה צוחקים עלי (:
לפני 3 שנים
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - חח אל דאגה, נהנית מעצמי במקסימום ובטח שלא לוקחת ללב אירועים כה שטותיים :)

אני חושבת שההתנהגות שלה היא חלק מתופעה מסויימת, שאני יודעת עם עצמי מה לא טוב בה אבל בכל פעם שאני מנסה להסביר לאנשים למה לא כדאי להתנהג ככה אני מקבלת תשובות של חוסר הבנה מוחלט. אז אחרי היציאה המוזרה שלה חשבתי היי, זו דוגמה טובה לתופעונת המסויימת הזאת. לכן קראתי לה מגאפין קודם - כי החברה האהבלה שלי לא כזה מרגשת אותי (חברות כבר עשרים שנה, אוהבת אותה כמו שהיא ומכילה את הפיגור הספורדי), רציתי לדבר על תופעה מסויימת שאני מתקשה להסביר בקוים כלליים אז מצאתי דוגמה שבעיני תופסת את הניואנס המסויים שחיפשתי.

האמת שאני מתקשה לדמיין כמה צוחקים עלייך כי הייתי בחוף נודיסטים בדיוק פעמיים בחיי ובשתיהן לא ראיתי אף אחד צוחק על אף אחד. זו הייתה חוויית החוף הכי לא שיפוטית שחוויתי אי פעם אז הרושם שקיבלתי הוא שנודיסטים הם אנשים מנומסים ונעימים שלא לוטשים עיניים ובטח שלא לועגים לאנשים על ההופעה שלהם. אבל גם לא ניסיתי לבוא עם חליפת גלישה :)
הפתרון שלי יותר פשוט (נראה לי) משלך - אני פשוט לא הולכת לים בשעות היום. או בלילה או לבוא בזריחה ולעוף כשמתחיל להיות חם.
לפני 3 שנים
scary​(שולטת) - צחקו עלי בקלילות כזו, זה לא היה לעג. או לפחות לא נתפס בעיניי כלעג.
בכל מקרה זה הצחיק אותי גם, הקונטרסט.
זריחה היא לא אופציה מבחינתי, ללא אופציה מהנה בכל מקרה.
המהמם והילדים אוהבם ים, אז אני נוקטת אמצעים כדי שאוכל להנות איתם גם ולא למות.
לפני 3 שנים
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - חח כן הנחתי שזה בקטע כזה אבל זיהיתי הזדמנות להכניס הערה על כך שרק בחוף נודיסטים הרגשתי נינוחה ולא נשפטת אז קפצתי עליה :-)
לפני 3 שנים
Chucha - כי זה אומר שמזהו בסיסי בעור שלך לא בסדר.
וזה- לא בסדר.
לפני 3 שנים
Chucha - שלא כמו איפור, שם יש הרבה יותר אפשרויות. פחות נכון/לא נכון. או פחות שחור ולבן :)

זה הכי תמציתי שלי 😘

וכן, גם כי זה נוגע בך אישית (זה תמיד קשור, כמובן. אבל האישי זה מה שחשוב כרגע).
לפני 3 שנים
-wintermute-​(נשלט) - חשבתי ישר על הכיוון הגזעני, כי היתה לי חברה מאוד טובה ממוצא רוסי ולפעמים נפלטו לי כל מיני הערות קטנות כאלה בנושאים שונים, שאני חושב שיצרו תחושה שהיא לא שייכת, שהיא לא כמו כולם. וזה ממש יצר חומות בינינו. אבל באמת שלא ידעתי באותו רגע להימנע מהאמירה, וגם ההבנה של הטעות באה בדיליי.
בסוף רבנו ונפרדנו והרגשתי שהיא ממש כעסה עלי, אני לא יודע איזה חלק הדברים האלה תפסו בהכל אבל אני לא יכול שלא לחשוב שהם חיבלו בבסיס של הקשר.
אני לא יודע בדיוק מה הפתרון, חוץ מזה שאני צריך בכללי יותר מודעות ואמפטיה וכאלה,
ולפעמים זה גם מבלבל כי בדיחה סטריאוטיפית בטאקט הנכון יכולה דוקא להפיג מתח...
לפני 3 שנים
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - כן! כן, על זה אני מדברת! זה מרגיש כמו תזכורת קטנה ועדינה שאומרת "אני תמיד מודעת לשוני בינינו, המוצא שלך תמיד מוצף לי במודעות". כשזה צץ משום מקום - "ראיתי משהו של לבנים וחשבתי עלייך". למה?
נראה לי שאם הציטוט היה "ראיתי וודקה וחשבתי עלייך" אז היה יותר ברור מאיפה הקרינג'. וכשזה משהו יותר עדין אז יותר קל לטעון שזה בתמימות. בראש שלה זה באמת תמים, אבל גם... מיתמם?
ובאמת יש לה לפעמים יציאות כאלה של להעלות את זה שאני רוסיה בקטעים לא קשורים... לעולם לא בקטע רע או מעליב, אבל זה תמיד מרגיש כזה - למה זה קשור עכשיו? למה זאת האסוציאציה שלך? כאילו שהיא חושבת עלי כעל "החברה הרוסיה שלי". אני תמיד נשארת בקופסה שבה היא שמה אותי כשהכרנו בגיל 10.

אני לא חושבת שיש בדיחה סטריאוטיפית ברגע הנכון. יש מצבים שהן מצחיקות ועוברות בלי להעליב, אבל אין מצבים שבהן הן ממש נחוצות ואי אפשר בלעדיהן. קח בחשבון גם שהרבה פעמים אנשים צוחקים מהבדיחות האלה כדי להעביר את המבוכה ולא לעשות סצנה, כאשר בלב מאד לא נעים להם.

קשה לדעת מה מחבל במערכת יחסים, לרוב זה יותר מדבר אחד. זה עדיין מטריד אותך? הייתי מנסה לדבר איתה. גם אם זה לא יחזיר את החברות, הידיעה שהבנת ושאתה בכנות מצטער על זה יכולה להיות מנחמת עבורה. עשו לי את זה פעם וזה היה ממש נחמד. זה לא שינה מהותית את היחסים אבל קצת החזיר לי אמון באנושות.
אני חושבת שהרבה אנשים מדברים ככה בלי לתת על זה את הדעת ובלי להבין שהם עושים משהו לא בסדר. אני חושבת שלכולנו יש קטעים כאלה בתחום כזה או אחר, והכי טוב שאפשר לעשות זה לבקר את עצמנו ולנסות להיות טובים יותר. אז זה נוגע לליבי שהבנת בדיעבד את הבעיה ולא ממשיך עם זה והבנת מספיק כדי עכשיו להסביר את זה לאחרים <3
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י