Anything Goes

נסיכת הלילה​(שולטת) - מאמצת! (גונבת)
לאן לשלוח תמלוגים?

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - ניתן להעביר כתרומה לארגון שלי 😉

Ollie​(נשלטת) - זה חמוד, אבל זה לא אמת...
כאחת שגרועה מאוד בהתעניינות בשלומם של אחרים, מצאתי לי אהבה נהדרת, שגם כוללת תזכורות להתעניין בשלומם של אחרים ("תשלחי לרותם הודעה לשאול איך היא מסתדרת עם האזעקות", "שלחת הודעת מזל טוב ליובל?").

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - לא התכוונתי *הבעת* התעניינות, אלא אשכרה התעניינות. שיהיה לנו באמת אכפת מה קורה לאנשים.
לא כל האנשים כל הזמן. כדי שיהיה סיכוי לאהבה עם מישהו צריך להתעניין בו. לא *להפגין* התעניינות, אלא שאשכרה יהיה לנו אכפת איך הוא מרגיש.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - עוד חידוד: יכולתי גם לומר על דרך השלילה - אי אפשר למצוא אהבה כשאנחנו רואים רק את עצמנו ואת הצרכים שלנו.
מה דעתך על זה?

Ollie​(נשלטת) - זה פשוט דברים שאומרים עליי הרבה. אני כן אכפתית לאחרים, אבל רק כשמזכירים לי, רק כשאני עושה מאמץ אקטיבי שיהיה לי אכפת, וזה לא קורה הרבה.
אז לא, אני עדיין לא מזדהה עם האמירה.
ובתגובה הקודמת שלך, כשאת אומרת שצריך שיהיה לנו מישהו שאכפת לנו ממנו - זה נשמע לי כמו טאוטולוגיה. "כדי למצוא אהבה את צריכה שיהיה לך מישהו שאת אוהבת".

Ollie​(נשלטת) - ליתר דיוק: "כדי שתהיה לך אהבה את צריכה שיהיה לך מישהו שאת אוהבת." שזו טאוטולוגיה.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - אני לא חושבת שזו טאטולוגיה, כי זה שאוהבים מישהו עוד לא אומר שאוהבים אותנו בחזרה. אבל אני מבינה מה את אומרת.

תראי, יש איזה מרחק בין לנתח פוסט ברמה הכללית לבין לנתח את איך שהוא applies לאדם ספציפי, לדוגמה אליך. אם החוויה שלך היא אחרת אז אין לי איך להתווכח עם זה. כשאת אומרת "זה אומר משהו עלי" אז את מדברת על מישהי (את) שאת מכירה ממש טוב. בשבילי זאת מישהי שלא פגשתי מעולם. אז זה לא כוחות :)
כלומר, אני חייבת לקבל את העדות שלך לגבי עצמך, זה לא משהו שאני יכולה "לדון" בו.

מה זה אומר, אכפתית רק כשמזכירים לך? מי מזכיר לך? מה מערכת היחסים שלך עם אנשים שלא אכפת לך מהם? לא אכפת לך מבן הזוג שלך? לא מעניין אותך מה הוא מרגיש? אני לא בטוחה שאת ואני מתכוונות לאותו "אכפת". האם בעיניך אכפתיות ואהבה הן אותו הרגש?
(כל השאלות אינן רטוריות).

בעיני הם מאד דומים וקשורים אבל אכפתיות קצת קודמת לאהבה. אכפת לי ממישהו לפני שאני אוהבת אותו.
אין בחיים שלי אנשים שמרעיפים עלי אהבה ושלא אכפת לי מהם.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - אולי, מה דעתך על הניסוח השלילי? זה עם "רק אנחנו והצרכים שלנו"?

Ollie​(נשלטת) - שמעי, ככל שאנחנו מתקדמות בדיון אנחנו עוברות לדבר על נושא אחר ממה שדובר בפוסט.
בפוסט עצמו לא דיברת על כך שאכפתיות היא השלב שלפני אהבה. בפוסט עצמו דיברת על כך שאדם שאינו מתעניין בשלומם של אנשים - לא יצליח למצוא אהבה. כי איך תמצא אהבה אם אתה לא מביע התעניינות? או משהו כזה.
ועם זה אני לא מזדהה.
יש סוג מסוים של אנשים (אהובים על הכלל, בדרך כלל) שמביעים הרבה עניין באחרים.
יש סוג אחר שכמעט אף פעם לא שואלים אחרים מה שלומם.
יש כמובן טווח באמצע.
כשאנשים מהסוג הראשון פוגשים אנשים מהסוג השני, אפשר לראות איך באופן קונסיסטנטי השיחה די חד צדדית: הראשון הוא השואל והשני הוא המשיב. בסוף השיחה הראשון יודע מה העסיק את השני השבוע (או השנה, או בחיים...), איך הוא מרגיש ולמה, מה הוא רוצה לעשות כדי להתמודד עם משהו וכו'.
השני לא יודע על הראשון הרבה.

אלו טיפוסים שונים של אנשים, ולמרות שבקריאה נקייה נשמע שהראשון אדם כיפי והשני בלתי נסבל, אני יכולה להגיד בתור "האדם השני" שגם לנו יש אנשים שאוהבים אותנו. :)
החברים שלנו בדרך כלל יהיו מהסוג הראשון, כאלה שנהנים להיות השואלים והמתעניינים, ואוהבים לא להישאל בחזרה.
וכן, גם אנחנו מוצאים אהבה.

היה לי רק קשר זוגי אחד בחיים שבו ככל הנראה המאפיין הזה שלי גרם לקשר להיגמר (למרות שאחרי כמה חודשים הוא אמר לי שזה בכלל לא היה העניין. אבל הוא העיר לי הרבה על זה במהלך התקופה הקצרה שלנו ביחד, ולדעתי זה כן היה חלק מאי ההתאמה שלנו).

ודווקא בקשרים האחרים שלי כנשלטת מול שולט (הקודמים והנוכחי) התכונה הזו בסדר גמור (גם אם לפעמים גורמת לשולט שלי להעיר לי, לגבי האינטראקציה שלי עם אחרים), כי היא מאוד מתאימה למערכות יחסים היררכיות.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - כמובן שהתרחקנו קצת, הרי הוספת דברים ועכשיו אנחנו מדברות גם עליהם :-)

את שוב אומרת "להתעניין" ו"להביע התעניינות" כאילו שזה אותו הדבר. אבל אני מדברת על *לחוש* התעניינות. האמנם את יכולה לאהוב אדם שלא מעניין אותך?...

אין לזה שום קשר ללשאול אנשים לשלומם. בואי רגע נפריד את הפעולה מהרגש שמאחוריה. לשאול אנשים לשלומם כשזה לא ממש מעניין אותך זה לא רגש, זה מס שפתיים.

אני מבינה את מה שאת אומרת על סוגי אנשים, אבל שוב - זה שאני לא שואלת אנשים עם על המשפחה והעבודה שלהם לא אומר בהכרח שהם לא מעניינים אותי או שלא אכפת לי מהם. הדרך שבה אני *מראה* את האכפתיות עשויה להיות אחרת, זה לא אומר שהיא לא קיימת.
אני אישית שונאת ששואלים אותי מה שלומי ובאופן כללי לא אוהבת סמול טוק, וזה לא מעיד כלום על מה שאני מרגישה כלפי אנשים. מי שאני אוהבת יודע שאני אוהבת אותו ולא צריך שאתקשר פעם בשבוע לעדכן אותו על זה.
את צודקת - הפוסט לא על זה. זה נושא שאת העלית ואני זורמת איתך.

הפוסט הוא *לא* על נימוסים, הבעת התעניינות וכיו"ב. הוא על רגש.

אני מבינה שלפעמים באים אליך בטענות על כך שכביכול לא אכפת לך מאנשים, כי את לא מפגינה את האכפתיות. גם אלי באים עם טענה דומה (פחות, עם הזמן. מנסה להתחבר לאנשים שכמוני). אבל זה בכלל לא קשור למה שרציתי לומר. דיברתי על משהו אחר לגמרי. לגמרי 😊

Ollie​(נשלטת) - אנשים לא באים אליי בטענות על זה, זה רק האקס האחד ההוא.
אני באמת מוקפת באנשים שאוהבים אותי כמו שאני, או כאלה שלא אוהבים אותי מסיבות אחרות, לא כי לא שאלתי מה שלומם...

בכל מקרה, על הנושא הזה, של להביע התעניינות האחרים, קראתי את הפוסט שלך, בגלל שני המשלים שהובאו בו. לא רואה איך המשפט על התפוזים, למשל, מתאים ל"תחושת אכפתיות". זה נשמע שמי שעושה צעדים אקטיביים כדי לברר איפה ניתן לקנות תפוזים - הוא מי שיצליח למצוא תפוזים. ומי שעושה צעדים אקטיביים כדי לברר מה שלומם של אחרים - הוא מי שיצליח למצוא אהבה.

עם זה אני לא מסכימה, ועל זה בלבד דיברתי בתגובות שלי.

בתגובות את כותבת דברים אחרים, אני לא מדברת עליהם כי הם קצת מעורפלים, וככל שאת מדייקת אותם יותר היום הופכים להיות יותר מובנים מאליהם או בחלקם טאוטולוגיה. בסדר, ברור שאני מסכימה שחלק מאהבה היא היותך מעוניינת ששלומו של האהוב יהיה טוב.
זה מובן מאליו, זה לא דיון בכלל.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - מה דעתך על המשפט "אי אפשר למצוא אהבה כשרואים רק את עצמנו והצרכים שלנו"?

Ollie​(נשלטת) - זו הכל חלק מאותה הסתכלות. לא מתחברת לזה.
בסוף צריך בקשר אוהב לתעדף גם את הצרכים של הצד השני, לאפשר את סיפוקם ולייחס חשיבות גם להם.
אבל זה בסדר לראות רק את הצרכים שלנו ואת עצמנו (זה קצת ילדותי, אבל זה סוג אופי. יש אנשים שמחבבים אותו למרות שהוא ילדותי), ושהמד השני יגרום לכך שגם הצרכים שלו יסופקו, למרות שלצד הילדותי קשה לראות אותם בעצמו.