כי יש הופעה, ויש הופעה של דיסטרבד.
כי יש סולנים שמדברים חצי הופעה, ויש סולנים שעושים לנו טיפול פסיכודינמי אפקטיבי.
כי יש להקות שעושות קאברים, ויש להקות שלוקחות קלאסיקה על זמנית שאף אחד בעולם לא יכול לעשות לה קאבר, והופכות אותה ליצירת מופת שעושה צמרמורת מרוב יופי. למרות שגם המקור היה כזה שעושה צמרמורת מרוב יופי. ועדיין. כן, זה הקאבר הטוב בעולם בשבילי. אולי אף יותר מפרדי מרקורי עושה The Great Pretender. התחרות קשה כי פרדי מביא את השיר לגבהים שהיו זרים לו. הפער בין המקור הסתמי לבין הקאבר המרהיב הוא לא קטן.
אבל לעלות רמה עם שיר שמלכתחילה היה נפלא... טוב, לא בשביל זה באנו ולא זאת פסגת היצירה שלהם. פשוט השיר הזה מרגש אותי נורא וזה השיר שאני הולכת להדביק פה. וזה גם שיר שמזכיר לנו עד כמה שירת הקלין של דייויד יפהיפיה. אין להם הרבה בלדות. ידעתם שהוא למד חזנות כשהיה צעיר? טוב, אם אתם מחובבי הלהקה בטח ידעתם.
קיצר, הייתם? בואו נדבר על כמה שזה היה נפלא.
דייויד דריימן הוא השמאן שלי.
&ab_channel=Disturbed
